הפוסט בוחן את הביצועים והמגבלות של GPT-4, מודל שפה, ודן ביישומים המעשיים ובשיפורים הפוטנציאליים של מודל CodeLlama-34B.
יש ויכוח סביב זיהום נתונים והשיקולים האתיים של שיתוף קוד.
נבחנים היתרונות של מהדורות פתוחות של מודלי שפה וההשלכות על התעשייה, לצד היכולות והשימושים הפוטנציאליים של מודל CodeLlama-34B והשפעת הבינה המלאכותית על תעשיית הקידוד.
חברות כמו מטא ומיקרוסופט אוסרות על גירוד אינטרנט בנכסים שלהן תוך גירוד חופשי של נתונים מנכסים של חברות אחרות, מה שיוצר עמדה צבועה.
גירוד אינטרנט כרוך בהשגת נתונים מהאינטרנט, אך השאלה המשפטית מי יכול לגשת לנתונים אלה ולהשתמש בהם היא מורכבת.
חברות מדיה חברתית נוקטות באגרסיביות בליטיגציה של גירוד רשת כדי להגן על תוכן שנוצר על ידי משתמשים, תוך שימוש בתיאוריות משפטיות כמו הסגת גבול לפטפוטים או הפרת חוזה, גם ללא זכויות קניין בנתונים.
המחבר מבקר את המשטר המשפטי המאפשר לחברות ליצור זכויות קניין רוחני משלהן באמצעות הסכמי תנאי שימוש מקוונים.
היעדר דרישה משפטית ליושר אינטלקטואלי או עקביות במשטר המשפטי של הפרת חוזה כקניין מודגש.
המחבר מאשים את בתי המשפט בכך שהם מאפשרים צביעות זו וקורא לפתרון שימנע מחברות פרטיות להמציא זכויות קניין רוחני באמצעות חוזים מקוונים.
המצב המשפטי של גירוד אינטרנט נתפס כלא יציב וצפוי להתמודד עם אתגרים בעתיד, במיוחד במקרים של בינה מלאכותית גנרטיבית.
האיחוד האירופי הבטיח ניצחון בהגבלת הפרסום ההתנהגותי, לאחר שמטא (לשעבר פייסבוק) הסכימה לשים קץ לברירות המחדל של הצטרפות לפרסום התנהגותי בתוך האפליקציה באיחוד האירופי.
שינויים במדיניות הפרטיות ובחקיקה, כגון שקיפות מעקב האפליקציות של אפל והפסקת השימוש בקובצי Cookie של צד שלישי על ידי גוגל, השפיעו על החלטה זו.
לתקנות הפרטיות הייתה השפעה משמעותית על התפוצה והאפקטיביות של פרסום התנהגותי, מה שהוביל לעלייה של גרסאות מוצרים לא מותאמות אישית ולביטול תעדוף פוטנציאלי של שווקי האיחוד האירופי על ידי פלטפורמות. עם זאת, נותרו חששות לגבי ההשלכות האפשריות של הגישה הרגולטורית המחמירה של האיחוד האירופי על יכולתן של פלטפורמות מדיה חברתית לבצע מונטיזציה.
הדיון נסוב סביב גישתו של האיחוד האירופי להסדרת הפרסום ההתנהגותי ובוחן את הביקורת על מורכבות ועלות, כמו גם את חוסר הכבוד לכותרת Do Not Track.
היישום וההשפעה של GDPR הוא מוקד מרכזי, עם דעות שונות לגבי יעילותו בהגנה על פרטיות המשתמשים.
השיחה מתעמקת בנושאים כמו פרסום מקוון, כללי פרטיות, הסכמה לגישה לנתוני משתמשים, ציות ל- GDPR והמחלוקת בין פייסבוק לממשלת קנדה על תשלום עבור חדשות. הוא מתייחס גם להשפעה של תנועות פרטיות, אסטרטגיות פרסום, פידים אלגוריתמיים, מודעות דיגיטליות מותאמות אישית והערך וההשפעה של הפרסום על החברה והכלכלה.
קוד המקור של המשחק המקורי Wipeout הודלף, מה שהוביל למפתח עצמאי לשכתב ולבצע רימאסטרינג של המשחק.
המפתח דומיניק סבלבסקי שיפר את הביצועים והמשחק על ידי שכתוב הרינדור, הפיזיקה, הסאונד ואלמנטים אחרים של המשחק.
Szablewski הפך את הקוד לזמין ב- GitHub, ומאפשר להדר אותו עבור פלטפורמות מרובות. הוא מקווה שסוני, הבעלים של זיכיון Wipeout, תאפשר לרימסטר להמשיך או לשחרר רשמית גרסה מחודשת.
המאמר מדגיש את החשיבות של אימות דואר אלקטרוני והשימוש ב- SPF, DKIM ו- DMARC כדי לאמת שליחת דואר אלקטרוני לגיטימית.
חלק מהקוראים מבקרים את המאמר על חוסר מקוריות ושימוש באנלוגיות סטארט-אפ.
BIMI מוזכרת כדרך של מותגים להציג את הלוגו והאמינות שלהם בהודעות דוא"ל, אך מועלים חששות לגבי עלותה, יעילותה וחוסר התמיכה שלה מ- Microsoft Outlook. כמה מומחים רואים BIMI בזבוז זמן וכסף.