הגדרות דפדפן ברירת המחדל ב- Windows 11 נותרו ללא שינוי, למרות טענות בפוסט בבלוג כי מיקרוסופט תשקול את העדפות הדפדפן של המשתמשים.
אי הבנה נבעה מיומן שינויים שנערך לאחרונה בתצוגה מקדימה של Windows 11 Insider, מה שהוביל רבים להאמין שמיקרוסופט נכנעה ללחצים רגולטוריים.
בדיקות מעמיקות מגלות כי Windows 11 מציעה בהתמדה את Microsoft Edge כדפדפן ברירת המחדל, תוך עקיפת הדפדפן הנבחר של המשתמש. דיווחים ראשוניים על שינויים פורשו באופן שגוי והופצו באופן נרחב בתקשורת, ללא אישור רשמי ממיקרוסופט.
הדיונים העיקריים סובבים סביב חוסר שביעות הרצון של המשתמשים מהניסיונות הפולשניים של Microsoft Edge להיות דפדפן ברירת המחדל, ומגבלות עם מערכת ההפעלה Windows.
יש רצון בולט לגיוון דפדפן גדול יותר כאשר משתמשים מביעים דאגה מהדומיננטיות של גוגל, וחלקם מעדיפים דפדפנים חלופיים כמו Chromium או Brave.
משתמשים מזכירים מערכות הפעלה חלופיות כמו אובונטו, Arch Linux והפצות Windows מותאמות אישית, בינתיים, דנים בכלים שונים כגון Emacs ו- VSCode.
השיחה מתמקדת בתקרית Knightmare ב-2014, שבה כשל DevOps גרם להפסדים כספיים משמעותיים לנייט קפיטל בגלל כתיבת קוד לא תואם לאחור והיעדר מתג השבתה.
המשתתפים מדגישים את הצורך במערכות אוטומטיות, מתגי השבתה וניהול סיכונים כדי למנוע בעיות כאלה, מה שמצביע על החשיבות של שיתוף פעולה צולב בין מגזרי התוכנה והפיננסים.
הדיאלוג מתייחס גם לסיכונים הקשורים למסחר בתדירות גבוהה, לתוצאות של שגיאות פריסה, ולחשיבות של מסגרות נכונות, אוטומציה ואחריות בתעשיית הפיננסים.
הדיונים עוסקים בדחיפות ובצורך בפעולה נגד שינויי האקלים, ודנים בפתרונות אפשריים ובהשלכותיהם השונות, כולל אירועי מזג אוויר קיצוניים, התחממות כדור הארץ הקשורה לבני אדם וההשלכות האפשריות של שינויי האקלים.
נושאים משמעותיים כוללים גיאו-הנדסה, השלכות פוליטיות, השפעות על חקלאות וייצור מזון, והאחריות של מדינות שונות בניהול שינויי אקלים.
ישנם דיונים סביב הכחשת שינויי אקלים, מאמצים להפחתת פליטות, עם תחושה כללית של דחיפות מודאגת לגבי ההשפעות העתידיות של שינוי האקלים, המציע דעות ונקודות מבט מגוונות.
מנוע פרדביז'ניקוב (באנגלית: Peredvizhnikov Engine) הוא מנוע משחק ללא נעילה הכתוב בשפת C++20, המתוכנן על פי מודל השחקן של חישוב בו-זמני, המאפשר פיתוח לוגיקה מקבילית ובידוד סנכרון בין חוטים.
המנוע עמיד בפני תקלות, מובטח שיתמיד גם אם חוטי עובדים נהרגים, כולל אלגוריתמים ללא נעילה, והוא מורשה GPLV3 אך ניתן לקבל רישיון שונה אם היוצר מרשה זאת.
נכון לעכשיו, המנוע תומך רק בלינוקס, ודורש Clang++ 16 לבנייה.
מנוע Peredvizhnikov, מנוע משחק ללא נעילה שנכתב בשפת C++20, משתמש בטכניקת Benaphore ייחודית לקביעת תור הודעות המשפרת את רמות הביצועים.
נקודות דיון מרכזיות בפיתוח משחקים הן ביצועים עקביים, סנכרון בין שחקנים מרובים, המורכבות של חומרה ותוכנה נוכחיות, והמגבלות של מנוע פרדביז'ניקוב כולל אתגרי ניפוי באגים וללא תמיכה ב- Windows.
דיון מהותי מוקדש גם להבחנה בין משחקי מובייל למשחקי מחשב/קונסולה, תוך הדגשת היתרון של שימוש בספרייה כמו SDL לעומת שכבות ספציפיות לפלטפורמה לבניית מנוע משחק.
מאט סטיל חיבר את ה-GPS של אופניו כדי לבצע הזמנות מראש של פיצה מחנות קייסי'ס ג'נרל סטור בזמן שהשתתף במירוץ חצץ באמצעות תסריט שהופעל כאשר אופניו יצאו מגדר גאוגרפית.
בניסיון הראשון שלו, היה חיובי כוזב שלא הזמין את הפיצה. עם זאת, לאחר שיפור התסריט, מאט הזמין בהצלחה פיצה לאחר המירוץ.
למרות האתגרים שעמדו בפניו, מאט השיג שיעורים חשובים ושואף להשתמש בפונקציונליות הזמנת הפיצה במירוצים עתידיים. קוד המקור של הפרויקט זמין לציבור ב-GitHub, פלטפורמת אחסון מקוונת לפיתוח תוכנה.
הטקסט מתמקד בסיפור על רוכב אופניים שחיבר את ה-GPS של האופניים שלו כדי לאפשר הזמנת פיצה במהלך מרוץ, מה שעורר דיון על שימוש לרעה פוטנציאלי בממשקי API של שירות הזמנת מזון, כגון תוכנית הלבנת כספים.
הוא דן בקשיים של מרוצי סיבולת, במיוחד בכל הנוגע לתדלוק הגוף, ובפריצות בסגנון IFTTT שפותחו על ידי משתמשים כדי לשלב הזמנת מזון.
המאמר מזכיר גם מגמה של חסימת משתמשים אקראית על ידי אתרים, אולי כדי לעמוד ב- GDPR או כדי לקצץ בעלויות, עם אימוץ חסימה גיאוגרפית על ידי חברות קמעונאיות כדי למנוע איומים ולהפחית את השימוש ברוחב פס. מגן ה-DDoS החינמי של Cloudflare מזוהה כסיבה אפשרית למגמה זו.
המחבר חולק את חוויותיהם החיוביות באמצעות מחולל האתרים הסטטי, Karl Bartel Home Projects, ליצירה ואירוח אתרי אינטרנט, תוך הדגשת המהירות, הפשטות והגמישות שלו.
הם דנים בפונקציות שונות כגון הוספת כותרות לקבצי HTML, העתקת קבצים ללא שינוי והאפשרות להמיר תוכן סימון ל- HTML.
הם מציעים תכונות נוחות כמו לשרת את האתר באופן מקומי, בנייה מחדש אוטומטית על שינויים בקבצים, והעלאה ישירות לדפי GitHub.
המאמר מתעמק בשיטות וכלים ליצירה וניהול של אתרים סטטיים, כולל שימוש בקבצי Makefiles, סקריפטים של מעטפת ומחוללי אתרים סטטיים, ודן ביתרונות ובחסרונות שלהם.
הוא נוגע בשימוש ב- Nix, Conda ו- Docker לניהול סביבת מחשוב, ודן באתגרים ובחוזקות הקשורים לכלים אלה.
כמו כן נדונים ערך בלוגים אישי, השימוש ב-heredocs ובטקסט רגיל למהדרי HTML ליצירת אתרים, ומגבלות טכנולוגיית האינטרנט הנוכחית בנוגע לסגנון עקבי בפלטפורמות שונות.
סוכן השירות החשאי לשעבר פול לנדיס טוען לגילוי קליע בלימוזינה של הנשיא קנדי ביום ההתנקשות בו, מה שעלול להתנגד לתיאוריית "האקדוחן הבודד" של ועדת וורן.
הימצאותו האפשרית של קליע נוסף מעוררת ספקות לגבי הדיווח הרשמי של האירוע ועשויה לדרוש בחינה מחודשת של המסקנות שנקבעו.
טענה מרכזית נוספת מגיעה מהסוכן המיוחד ריצ'רד לנדיס, שטוען כי קליע הושאר על אלונקה בבית החולים, מה שסותר את טענת הוועדה כי מקורו של הקליע באלונקה של המושל קונלי.
השיחות עוסקות בהיבטים שונים של תפקיד מהנדס בכיר, תחומי אחריות ומשוכות, כגון קבלת החלטות, חונכות, ניהול אנשים, עמימות, תקשורת, פתרון בעיות, הבנת ניואנסים עסקיים ודרישות מיומנות מגוונות.
קיימת מחלוקת על חשיבות הניסיון לעומת קבלת החלטות מבוססת ראיות, מה שמראה כי קיימות נקודות מבט שונות בתחום.
הדיונים מדגישים את האופי הרב-ממדי של תפקידי הנדסה בכירים ואת הצורך בשילוב של מומחיות טכנית, ניסיון וכישורי מנהיגות אפקטיביים.
המחבר מפרט את התועלת של תוכנית Make , כלי לבניית פרויקטי תוכנה, במיוחד דן בגרסה פשוטה שנוצרה באמצעות שפת התכנות AWK .
"מודגש" היא המהדורה השנייה הקרובה של ספר AWK הכוללת תמיכה ב-CSV וגרסת תוכנית Make מתוקנת.
תוך הכרה בשימושיות של AWK במשימות ספציפיות, המחבר טוען כי Python היא שפה מתאימה יותר לסוג זה של תוכנה ומספק קישור למאגר GitHub שלהם המארח את קוד המקור.
המאמר דן בקשיים בשימוש בעקומות בזייר, תוך הדגשת סוגיות כגון קביעת המיקום הנכון ואורך נקודות הבקרה.
מוצע פתרון מתמטי המשתמש בתכונות המקומיות של העקומות - מיקום, כיוון ועקמומיות - כדי לנהל את צורת העקומה, ומאפשר ציור ויישור קלים יותר; היא גם פותרת בעיות אינהרנטיות, כמו ייצוג מעגלים ושמירה על רציפות עקמומיות.
המאמר נוגע גם במגבלות ובפשרות של פתרון מוצע זה, ורומז על התפתחויות עתידיות אפשריות בתחום.
מחקר שנערך לאחרונה מצביע על כך שיחידות מיזוג אוויר מגבירות את הטמפרטורות בעיר, כאשר חום פסולת במהלך גלי חום מעלה משמעותית את הטמפרטורות בחוץ ביותר מ-2 מעלות צלזיוס.
מזגנים נמצאים במחלוקת בשל תרומתם לנושא גלי החום, שכן הם פולטים אוויר חם בחוץ וצורכים חשמל משמעותי, ומשחררים גזים המחממים את כדור הארץ.
מכיוון שהשימוש העולמי במזגנים צפוי לשלש את עצמו עד שנת 2050, המחקר ממליץ על חלופות כמו טיפוח שטחים ירוקים, שיפור בידוד מבנים וחינוך אנשים לשמירה על קור רוח במהלך גלי חום.
השיחה נוגעת במגוון נושאים, ביניהם השפעת מיזוג האוויר, יתרונות העצים והפאנלים הסולאריים בניהול הטמפרטורה ויעילותם של מצנני ביצות וגגות מחזירי אור.
מודגש הצורך בפתרונות חלופיים, תוך התחשבות בגורמים רבים, להשגת בקרת טמפרטורה יעילה וקיימות סביבתית בהקשרים עירוניים.
הדיונים נעים בין היתרונות והעלויות של מתקנים סולאריים, ההשפעה של טכנולוגיות כאלה על איי חום עירוניים, לאתגרים של התפוצצות אוכלוסין עירונית, וההשלכות הסביבתיות של ייצור מזון ותחבורה בערים.
הדיון המרכזי הוא על ההבחנה בין RestGPT לבין מודלים אחרים של שפה, עם שיקולים לגבי הבנתם ויכולתם להתמודד עם מצבים בחיים האמיתיים.
השיחה סוקרת את הפוטנציאל של מודלי שפה כמו ChatGPT באוטומציה ביתית, עוזרים אישיים וב-DevOps, ומשווה אותם למגבלות של עוזרים וירטואליים כמו סירי בכל הנוגע להבנת שפה טבעית והקשר.
יש התמקדות בצורך לקרוא תיגר על המונופול של NVIDIA בתמיכה במעבדים גרפיים, מה שמרמז על הצורך בתחרות בתחום. השימוש בטכניקות ChatGPT, Noteable ו- GOFAI עם מודלי שפה נדון גם כן.
גוגל העבירה את שירות רישום הדומיינים שלה, Google Domains, ל-Squarespace. התפתחות זו עוררה דיונים והעלתה חששות לגבי האסטרטגיות של גוגל וההקצאה העתידית של משאביה.
אפשרויות רישום דומיינים אחרות כמו Porkbun, Namecheap, Dynadot, Cloudflare, Nearlyfreespeech ו- Gandi מוצעות. חששות קיימים לגבי ההנהלה החדשה של גנדי, בעוד שירות ניהול הדומיינים של גוגל קלאוד, Cloud DNS, נותר ללא השפעה. לעומת זאת, חששות לגבי העתיד של פלטפורמת Google Cloud (GCP) הם ציינו.
מעבר זה מדגיש את סוגיות האמון, האמינות והסיכונים בהסתמכות על חברות בודדות לשירותים שונים. תשומת הלב מופנית לצורך לשקול ספקים חלופיים וניהול דומיינים השוואתי של גוגל.
ממשלת ארה"ב חוקקה את מערכת עיצוב האתרים האמריקאית (USWDS) במאמץ למודרניזציה של אתרי אינטרנט ממשלתיים ושיפור השירותים הדיגיטליים, בדומה ליוזמות דומות במדינות אחרות.
הדיון נותר חצוי לגבי הצלחתם של פרויקטים אלה, כאשר תחומי המחלוקת העיקריים כוללים שימושיות, עיצוב מינימליסטי וערכן של מערכות סטנדרטיות וספריות אייקונים.
ויכוחים צפים סביב השימוש בנחלת הכלל וברישיונות GPL בפעילות ממשלתית, ועליהם מועלים חששות וספקולציות לגבי שימוש במערכות אייקונים קיימות ותחזוקת הטכנולוגיה הצפויה.
Simple Mobile Tools הוא פרויקט הכולל מגוון אפליקציות אנדרואיד בסיסיות בקוד פתוח, ללא פרסומות, עם צבעים הניתנים להתאמה אישית המציעות חלופות לאפליקציות אנדרואיד קיימות.
הפרויקט כולל אפליקציות כמו Simple Gallery Pro, Simple Calendar Pro, Simple Contacts Pro, Simple Notes Pro ו-Simple File Manager Pro.
האפליקציות צברו יחד מעל 70 מיליון הורדות ושומרות על דירוג ממוצע של 4.6, המעיד על שביעות רצון גבוהה של המשתמשים.
משתמשים מביעים חוסר שביעות רצון מחנויות האפליקציות שמציעות אפליקציות עם מודעות ורכישות בתוך האפליקציה, ותומכים באפליקציות ללא פרסומות הזמינות במחיר קבוע.
הם משתפים חוויות ותכונות של אפליקציות שונות לגלישה בקבצים, ושוקלים חלופות כמו קונסולות נינטנדו או חנויות אפליקציות שנבחרו בקפידה לחוויית משתמש נקייה יותר.
הדיון עוסק גם באתגרים ואסטרטגיות של מונטיזציה למוצרים דיגיטליים עם רצון מוצהר לשקיפות רבה יותר ואפשרויות טובות יותר לתמיכה ביוצרי תוכנה ללא פרסומות.
חוקרים מצאו מולקולה, DIM, שיכולה להפחית את הרובד הדנטלי, מה שמוביל ליצירת טבליה פרוביוטית שתתחרה בחיידקי פה מזיקים.
מסחור של מוצרים כאלה התעכב בשל חוסר ודאות לגבי יעילותם וחששות לגבי התמדתם לטווח ארוך.
המאמר דן בסיבות לאחיזה המוגבלת של חידוש זה, ספקנות לגבי יעילותו, היתרונות והחסרונות של שיטות ומוצרים של היגיינת הפה וההשפעה הפוטנציאלית של אגודות דנטליות על אישור וקידום טיפולים חדשים.