גלינה טימצ'נקו, מייסדת שותפה ומו"לית של אתר החדשות הרוסי מדוזה, הפכה לעיתונאית הרוסייה הראשונה שדווח כי נדבקה ברוגלה פגסוס, שפותחה על ידי קבוצת NSO.
ממשל ביידן הכניס את קבוצת NSO לרשימה השחורה ב-2021, ומנע ממנה גישה לטכנולוגיות אמריקאיות בשל חששות משימוש לרעה ופיקוח רגולטורי.
מדוזה, Access Now ו-Citizen Lab חקרו יחד את התקרית, חשפו שימוש לרעה נרחב בפגסוס וחיזקו את החששות לגבי מעקב ממשלתי ופגיעה מכוונת בעיתונאים, מתנגדים ופעילים.
שרשור הדיון של Hacker News מספק נקודות מבט מגוונות על חייו של אייזק ניוטון, ומקיף את הקונפליקטים שלו, הקשר שלו עם אלכימיה, מסעות צלב נגד זייפנים ותרומתו לחשבון.
המשתתפים בשרשור מתווכחים על אופיו האישי של ניוטון ועל תרומתו המדעית, כאשר חלקם מפגינים ספקנות ואחרים מגנים על המוניטין שלו.
המאמר חושף גם את ההיבט האנושי של ניוטון, ומדגיש את ההטיות הקוגניטיביות שלנו שיכולות להוביל אפילו אנשים אינטליגנטיים מאוד ליפול קורבן להונאות ומניפולציות.
יואן צאו פיתח ספקטרומטר עשה זאת בעצמך (DIY) קרוב לאינפרא אדום (קרוב לאינפרא-אדום) ידידותי לתקציב בעל רזולוציה של 6 ננומטר.
הספקטרומטר פועל בין היתר באמצעות סורג עקיפה ופוטודיודות; הוא מודד את הרזולוציה הספקטרלית ואת אורך הגל של האור.
בנוסף לדיון באתגרים הקשורים להפחתת רעשים והפרעות, צאו מדבר גם על כיול, הטווח הדינמי של הספקטרומטר ומדידת ספקטרום ה שידור. הם עשויים לחשוף ספקטרום נוסף בעתיד.
Retool, פלטפורמה ליצירת כלים פנימיים, התמודדה עם מתקפת פישינג חנית שהובילה לגישה לא מורשית ל-27 חשבונות לקוחות בענן, וחשפה את הפגיעות של המערכת להתקפות הנדסה חברתית.
המתקפה התרחשה כאשר עובד נכנע למתקפת פישינג מבוססת SMS וסיפק קודי אימות רב-גורמי (MFA), שלאחר מכ ן פגעו ב-VPN ובמערכות הניהול הפנימיות של החברה.
Retool ממליצה לשפר את האבטחה, כגון הימנעות מאחסון קודי MFA בענן, קידום הדרכת עובדים ושימוש במפתחות אבטחת חומרה עבור MFA, ואימוץ אסטרטגיות הגנה מעמיקות. החברה משתפת כעת פעולה עם רשויות אכיפת החוק וחברת זיהוי פלילי כדי לחקור את האירוע.
המחבר דוחה את השימוש בדיסקורד כפורום שאלות ותשובות (שאלות ותשובות) לפרויקטים, ומציין את אופיו הכאוטי, תכונות החיפוש והגילוי החלשות שלו וסיכון פוטנציאלי לאי-רציפות.
הטקסט מציע חלופות טובות יותר כמו פורומים קהילתיים ייעודיים, אתרים מכובדים כמו Stack Overflow או Reddit, ומערכות מעקב אחר בעיות מבוססות Git.
המחבר מדגיש את החשיבות של בחירה קפדנית של פלטפורמה למטרות שאלות ותשובות, תוך הכרה בהשפעתה על התקדמות הפרויקט והאינטראקציה הקהילתית.
המוקד העיקרי של הדיון הוא סביב השימוש בדיסקורד כפורום שאלות ותשובות, עם דעות שונות לגבי יעילותו לעומת פלטפורמות כמו סוגיות GitHub, פורומים ייעודיים ורשימות תפוצה.
חוסר הרשמיות וקלות השימוש של דיסקורד זוכים לשבחים, אך מגבלות החיפוש והארגון מודגשות. בחירת הפלטפורמה תלויה בצרכים אישיים, כגון שליטה, עלות, קלות התקנה ומגמות דמוגרפיות.
כמו כן הוזכרו דיבורים על התיישנות אפשרית של פורומים ורשימות תפוצה מסורתיים, והאפשרות של פלטפורמה מקיפה יותר עם מנועי חיפוש מאונדקסים, תשובות מקוננות ופונקציונליות קולית.
LiteFS הוא מסד נתונים SQLite מבוזר ברחבי העולם, שתוכנן במקור להפיץ נתונים גיאוגרפית, תוך הבטחת זמני תגובה מהירים.
השימוש החדשני ב-LiteFS התגלה, המאפשר לה להחליף שכבות API בין שירותים. זה מושג על ידי הפצת מסד הנתונים המלא בצד הלקוח, המאפשר שאילתות SQL ונתונים להצטרף לפי דרישות הלקוח.
העותקים המשוכפלים הם לקריאה בלבד, מה שמחייב API לעדכוני נתונים. אמנם יש לה כמה אילוצים, טכניקה זו יכולה להיות מועילה במצבים שבהם ממשקי API קונבנציונליים אינם מספקים.
המאמר בוחן את הרעיון של שימוש במסדי נתונים כממשקי API, ומתאר את האתגרים והמכשולים הפוטנציאליים של שיטה זו.
השיח ממליץ להשתמש בחוזי API ובכלים כמו תצוגות ופרוצדורות מאוחסנות לניהול שינויים במערכות תוכנה. הוא מתייחס גם לנושאים כגון הכדאיות של הורדת מסדי נתונים שלמים במהלך טעינת הדף הראשונית, הקשיים ביישום מודל מסד נתונים למשתמש, וסוגיית חוסר היושר של הספק במחשוב ללא שרתים.
דגש מושם על היתרונות והחסרונות של שימוש במסדי נתונים כממשקי API, כולל הנוהג של שימוש בתצוגות ושינוי שם טבלה ב- PostgreSQL לשינויי סכימה.
הפוסט מתמקד בשימוש ב-Fennel, שפת תכנות, בתצורות Neovim ו-Hammerspoon, המוערכת בזכות הקיצור והארגונומיה המעולה שלה על פני Lua.
השוואות נעשות בין לואה לבין שפות אחרות שמתחברות ללואה כמו Moonscript ו-Yuescript, ומדגישות את היתרונות של בדיקות האריטי של Fennel, שחסרות ללואה.
הוא מעלה את נושא ההזחה לעומת שפות מבוססות הפרדה והשימוש המעשי ב-Lua בהקשרים שונים, וכולל הפניות לאתר של שומר והזמינות הנוכחית של יישומים עבור YC חורף 2024.
בית משפט פדרלי לערעורים פסק כי ניתן לשתף סטנדרטים טכניים המשולבים במשפט הציבורי מבלי להסתכן בהפרת זכויות יוצרים, ובכך שיקף את ההשקפה כי חוקים שייכים לכולם וצריכים להיות נגישים ללא תשלום וללא רישום.
את התביעה יזמה עמותת Public.Resource.org, המיוצגת על ידי קרן החזית האלקטרונית, נגד גופים פרטיים שיוצרים קודים ותקנים.
בית המשפט פסק לטובת Public.Resource.org, וסימן אותה כניצחון לנגישות הציבור לחוקים, בעיקר בשל האופי החינוכי ללא כוונת רווח של השימוש בתקנים.
Bitty Engine הוא מנוע משחק חוצה פלטפורמות עם עורכים מובנים, המאפשר תכנות ידידותי למשתמש ב- Lua, מלווה בתכונות כמו מאתר באגים, תיעוד API וכלי עריכה שונים.
מסוגל ליצור קבצים בינאריים עצמאיים, ניתן להשתמש במנוע למטרות לא מסחריות ומסחריות כאחד. הוא זמין עבור פלטפורמות כמו Windows 7, MacOS 10.7 או Ubuntu 14, עם דרישות מערכת נמוכות.
מנוע Bitty, המופץ ב-Steam וב-Itch, זהה מבחינת התכונות בשתי הפלטפורמות, וגרסת ניסיון זמינה ב-Steam.
המאמר מדגיש את ההתרגשות סביב ההשקה האחרונה של מנוע Bitty, עם דיון שהתמקד בטיפים לפיתוח משחקים ומנועים והיישום של JavaScript/TypeScript במנועי משחק.
הפוטנציאל של משחקים פיזיים עם מחשבים משובצים ואת הפופולריות העולה של Lua בפיתוח משחקים נדונים גם.
היתרונות העיקריים של Lua, כגון שילוב קל בבסיסי קוד, פשטות הלמידה, תאימות למנועי C ו- C++, יחד עם חלופת LuaJIT בעלת הביצועים הגבוהים, מודגשים בקו תחתון. "קונסולות פנטזיה" הוא גם נושא לשיחה.
העדכון למסגרת הגבולות הפלנטריים מגלה כי שישה מתוך תשעה גבולות חרגו, מה שמרמז על כך שכדור הארץ נמצא כרגע מחוץ לטווח הבטוח לפעולה אנושית.
הטקסט מציג מושג שנקרא "ישויות חדשניות" שעלולות לשבש את גבולות הליבה, ומדגיש את הצורך בטרנספורמציות כדי לשפר את השפעות הייצור ולווסת את הביקוש.
הוא מדגיש את ההשפעות של הפעילות האנושית על האוקיינוס ועל מערכות אקולוגיות יבשתיות, כולל ההשפעה של כריתת יערות ושינויי אקלים על מאגרי פחמן וטמפרטורת הקרקע העולמית, ומדגיש את הצורך הדחוף בפעולה למניעת נזק סביבתי בלתי הפיך.
הקטע דן באיזון העדין בין שיקולים סביבתיים לבין אינטרסים כלכליים או ביטחוניים, במיוחד בנושא שינויי האקלים.
נדונה השפעת צריכת הבשר על שינויי האקלים, תוך הדגשת הצורך בייצור מזון בר קיימא ואימוץ תזונה מבוססת צמחים.
פתרונות טכנולוגיים, שימוש במקורות אנרגיה מתחדשים והשפעות של טמפרטורות קיצוניות על שיעורי הישרדות מכוסים גם הם כבעיות ותרופות פוטנציאליות בניהול הסביבה.
פרס הוטר הוא תחרות המתגמלת משתתפים על יצירת תוכנה שיכולה לדחוס קבצים גדולים לגדלים קטנים יותר, שמטרתה לקדם את טכנולוגיית דחיסת הנתונים.
המשתתפים נדרשים להגיש הן את הקבצים הדחוסים הסופיים שלהם והן את קוד המקור להערכה, תוך קידום שקיפות בעיבוד.
המאמר מזכיר את אלכסנדר רטושניאק, מהנדס תוכנה, שתרם תרומות משמעותיות לתחרויות דחיסת נתונים, והציג לראווה משתתפים מוצלחים כדי לעורר השראה ולהדריך מתחרים חדשים.
Lantern הוא הרחבת מסד נתונים וקטורי עבור PostgreSQL שמטרתה לתמוך בפיתוח יישומי AI, הכוללים יכולות כמו יצירת הטבעות ויצירת אינדקסים מקבילים.
הפרויקט ממצב את עצמו כפתרון ארגוני שפותח על גבי PostgreSQL, תוך ניצול בסיס המשתמשים הנרחב שלו ופונקציות אחסון הנתונים, ומתיימר לעלות על הרחבות דומות במדדי ביצועים מרכזיים.
Lantern הוא קוד פתוח עם מפת דרכים של תכונות עתידיות, כולל גרסה מבוססת ענן, תבניות ספציפיות לתעשייה, בקרת גרסאות ותמיכה וקטורית משופרת. הפרויקט מזמין מעורבות ותרומה לקהילה.
Lantern, הרחבת מסד נתונים וקטורית חדשה של PostgreSQL, הושקה; הוא מתהדר בתכונות מתקדמות ובמדדי ביצועים שעולים על אלה של תוספים דומים.
ההרחבה נועדה לשפר את פיתוח יישומי הבינה המלאכותית ומעודדת תרומות שיתופיות. משתמשים הביעו חששות לגבי עדכוני ביצועים ואינדקסים, מה שהוביל את Lantern לתכנן אופטימיזציות עתידיות.
למרות היותה מעט מהירה יותר מ-pgvector ומשפרת את פיתוח היישומים ואת חוויית המשתמש, Lantern עוררה חששות לגבי שימוש אינטנסיבי במשאבים. Lantern Cloud, הפתרון המתארח שלהם, מתוכנן, למרות שקיים חוסר תאימות נוכחי עם Supabase.
SpaceX הצליחה לקצץ בעלויות הייצור של אנטנות הלוויין Starlink שלה, מה שמאפשר התרחבות מהירה יותר ושירותים זולים יותר באזורים כפריים ומאוכלסים בצפיפות.
בעוד שההכנסות של סטארלינק לשנת 2022 היו נמוכות מהתחזיות, החברה הפגינה הת קדמות משמעותית בביצועים ובצמיחה, ויש ויכוח מתמשך על יתרונות הצפיפות של קבוצת הכוכבים סטארלינק וההתרחבות האפשרית שלה למדינות מתפתחות.
המכירה האחרונה של חומרת האינטרנט הלווייני של החברה לקנדים כפריים וההתקדמות הצפויה בתכנון שבבי RF, שעשויים להפחית עוד יותר את עלויות מערכת האנטנה, מרמזים על מסחור אפשרי של טכנולוגיית מערך בשלבים.
המאמר מתייחס לקשיים בשימוש יעיל במודלים של שפה גדולה (LLM) במשימות עיבוד שפה טבעית (NLP) ומציע לחלק את הנושא לרכיבים מודולריים עם LLMs כרכיב אחד.
השימוש בלמידה מפוקחת מומלץ למשימות מסוימות, וכלים כגון spaCy ו- HF Transformers מוכרים כמועילים לתיוג נתונים ולאימון מודלים של NLP.
המחבר מציין גם את התועלת של Prodigy, כלי ביאור, עבור זרימות עבודה בסיוע מודלים ומסכם בהדגשת המשמעות של מדיניות ספציפית על פני יכולות חשיבה רחבות או ידע רקע למשימות מעשיות.
המאמר שם דגש על שילוב מודלי שפה גדולים (LLM) עם משימות עיבוד שפה טבעית (NLP) ליצירת מערכי נתונים או הגדלה כדי להגביר מודלים מפוקחים, במקום להסתמך רק על LLMs.
הוא מפרט את המגבלות של תשתית NLP הנוכחית ואת היתרונות הפוטנציאליים של העסקת LLMs עבור ייצוג טקסט יעיל משימות סיווג. העברת למידה ומודלים קטנים יותר יכולים לשפר את הדיוק ולהפחית עיכובים.
הדיון עוסק בחשיבות הערכת רכיבי למידת מכונה, הקושי הכרוך בה, וההשלכות והחסרונות האפשריים של טכנולוגיות AI ו-Web3.
Go 1.21 הציגה יציאה חדשה עבור WebAssembly System Interface (WASI) syscall API באמצעות ערך GOOS החדש, wasip1. זה מאפשר למפתחים להריץ קוד Go שעבר הידור ישירות ל- WebAssembly, תוך עקיפת הצורך בסביבת ביצוע JavaScript.
למרות ההתקדמות, ישנן מגבלות כולל היעדר תמיכה בשקעי רשת ב- API של wasip1. עם זאת, ניתן להשתמש בתוספים ממארחים כמו Wasmer ו-WasmEdge ובספריית צד שלישי, stealthrocket/net, לפונקציונליות רשת.
כיוונים עתידיים עבור Go כוללים י יצוא פונקציות Go ל- WebAssembly ותאימות ל- WASI API המתפתח, ולמפתחים יש ערוצים כגון Gophers Slack ו- Go issue tracker לתרום.
השיחה של GoHacker News סובבת סביב הצגת תמיכת WASI בשפת התכנות Go, ונוגעת במכשולים כגון ייצוא פונקציות WebAssembly, ביצועים וגודל בינארי.
משתתפי הדיון מציעים שיפורים לביצועי WebAssembly של Go, תוך השוואה עם Rust ו- .NET, תוך הדגשת היתרונות של שימוש ב- WebAssembly ו- WASI לאופטימיזציה של יישומי Go.
למרות חששות לגבי פגיעויות אבטחה בעת שימוש ב- WebAssembly עבור תוספים ואפליקציות שולחן עבודה, המשתתפים בדרך כלל תופסים את WebAssembly (WASM) ככלי להקל על יכולת הפעולה ההדדית של הקוד ולמזער את התלות בחומרה ובמערכות הפעלה.