המאמר מותח ביקורת על הירידה בתוכנות צרכניות, שבאה לידי ביטוי באפליקציות היכרויות כמו OKCupid, עקב שינוי המיקוד לכיוון משיכת משתמשים חדשים במחיר של שיפור החוויה עבור משתמשים קיימים.
מוצג המושג "משתמש שולי", משתמש בעל טווח קשב קצר המעדיף תוכן פשוט. התעדוף של סוג משתמש זה נתפס כתורם לירידה באיכות התוכנה ובסוכנות המשתמשים.
המחבר מציין כי כלים להגדלת סוכנות המשתמשים מפותחים בדרך כלל על ידי חובבים ולעתים קרובות נרכשים ומפסיקים על ידי תאגידים גדולים יותר.
המאמר דן במעבר של OkCupid לגישה ממוקדת משתמש במובייל, שעל פי הדיווחים הביאה לירידה באיכות השיחה ולעלייתן של אפליקציות היכרויות ברמת פני השטח.
הוא גם מדגיש את ההשפעה השלילית של מודלי צמיחה בפיתוח תוכנה, מבקר את התמקדותם בהצלחה כלכלית על פני חוויית משתמש, ומציין כיצד סיפוק סיפוק מיידי עלול להוביל לנפילת המוצר.
המאמר מפנה את תשומת הלב לאתגרים בעיצוב מערכת מוסרית אופטימלית, תוך התמקדות בנושאים כמו ההשפעה של עיצוב ממשק משתמש על העברת תוכן, אתגרים של תועלתנות והחשש הגובר מצריכת משאבים ואי שוויון.
יוניטי, פלטפורמת פיתוח משחקים, הסירה בשקט מאגר GitHub שעקב אחר שינויים בתנאי השירות שלה (ToS) וסעיף המאפשר למפתחים להשתמש בגרסאות ישנות יותר של מנוע המשחק.
מחיקת המאגר הופכת את דף האינטרנט ללא נגיש עוד, כאשר הזמינות האחרונה הייתה 16 ביולי 2022.
השינויים העיקריים בתנאי השירות של יוניטי כללו הסרת סעיף (באפריל 2023) המאפשר למפתחים להשתמש בגרסאות תוכנה של השנה הנוכחית בהתאם לתנאים במועד העדכון; זה מחייב את המשתמשים לציית לכל שינויי השירות של יוניטי, כגון עדכון תוכנית התמחור האחרון המחייב מפתחים עבור כל התקנת משחק.
גוגל מתכננת לעדכן אוטומטית את כל מחשבי הכרומבוק למשך עשור, מה שהופך אותה למערכת ההפעלה היחידה שמתחייבת לעדכונים ארוכי טווח כאלה, שישפרו את האבטחה, היציבות ותוחלת החיים של המכשיר.
ענקית הטכנולוגיה משתפת פעולה עם שותפיה כדי לבנות מחשבי Chromebook תוך שימוש בחומרים ממוחזרים יותר ומציגה תכונות חסכוניות בחשמל ושיטות תיקון מזורזות.
האסטרטגיה של Google מדגישה את מחזור החיים המלא של Chromebook, מהייצור ועד המיחזור, ומציגה מחויבות לקיימות ולנוחות המשתמש.
גוגל החליטה כי מחשבי Chromebook יתעדכנו אוטומטית למשך עד 10 שנים במטרה למזער את הפסולת האלקטרונית.
בפורום המקוון התעורר ויכוח על האבטחה של אימות טביעות אצבע, העמידות של מחשבי Chromebook במסגרות חינוכיות ואתגרים פוטנציאליים שגוגל עשויה להיתקל בהם עם ספקי חומרה.
למרות ההערכה לתמיכה המורחבת במחשבי Chromebook, משתמשים הביעו חששות לגבי מגבלות חומרה והפעלה מחדש של אימות מערכת ההפעלה (OS) בשוגג.
קבוצת הפיתוח הגלובלית של PostgreSQL הודיעה על שחרורו של PostgreSQL 16 ב -14 בספטמבר 2023, העדכון האחרון של מסד הנתונים בקוד פתוח.
השיפורים כוללים שיפורי ביצועים במקביליות שאילתות, טעינת נתונים בצובר ושכפול לוגי; תחביר SQL/JSON מורחב; סטטיסטיקות ניטור חדשות; ובקרת גישה משופרת לניהול מדיניות.
תוספות ראויות לציון הן תמיכה באיזון עומסי לקוח, האצת CPU באמצעות SIMD ושכפול לוגי דו-כיווני, המועיל למפתחים ולארגונים הודות לחיזוק הניטור, בקרת הגישה ותכונות האבטחה.
אותו אדם, ozramos, טוען כי הפרויקט שלהם, Handsfree.js, היה גניבה ספרותית על ידי גוגל עבור פרויקט Gameface שלהם, וכתוצאה מכך תסכול ואכזבה בשל חוסר תמיכה והכרה.
פרופסור מאוניברסיטת קרנגי מלון העיד על תקפות טענותיו של אוזרמוס, והביע אכזבה ממעשיה של גוגל.
התגובה הכללית בתגובות המשתמשים הייתה אוהדת כלפי אוזרמוס, עם קריאות לגוגל להגיב ולהכיר בתרומתו של אוזרמוס.
היישום של מיקום גיאוגרפי IP בפרסום ממוקד, זיהוי הונאות, לוקליזציה של תוכן, אבטחת רשת וניתוח נדון יחד עם האתגרים של איתור גיאוגרפי של כתובות IP.
המאמר מפרט כיצד לבנות מסד נתונים של מיקום גיאוגרפי באמצעות רשומות WHOIS ופרויקטי קוד פתוח, ומתייחס לכיסוי המוגבל של תכונות מיקום גיאוגרפי במסד הנתונים של RIPE NCC.
המגבלות והחלופות לשימוש בנתוני מיקום גיאוגרפי מכתובות IP נבדקות, כגון פרויקטים אחרים של מיקום גיאוגרפי ומקורות צד שלישי להעשרת נתונים, המסתיימות באזכור של ipapi.is.
הטקסט מתמקד בהקמת מסד נתונים מדויק של מיקום גיאוגרפי IP מאפס, תוך הדגשת המשמעות של דיוק מיקום IP, ודיון במתודולוגיות שונות כמו שימוש בפורמט MMDB עבור קבצי CSV.
תשומת הלב ניתנת לזיהוי שירותי VPN ופרוקסי, השימוש ב-API של IPinfo לזיהוי הונאות, קשיים באיתור כתובות כלשהן והשלכות פרטיות סביב נתוני מיקום גיאוגרפי.
אמינותם של שירותי מיקום גיאוגרפי כגון MaxMind ו- Cloudflare מוטלת בספק, עם שיטות חלופיות כמו ניתוח traceroute ופרסומות BGP המוצעות כתחליפים. מודגשת גם חשיבותם של מאגרי מידע אלה עבור חברות כמו גוגל.
קליפורניה העבירה הצעת חוק נרחבת לזכות לתיקון, המחייבת ספקים לספק חלקים, כלים, מדריכי תיקון ותוכנה חיונית למוצרי אלקטרוניקה ומכשירי חשמל לצרכן.
הצעת החוק עולה על חוקים אחרים במדינה, הדורשים מהספקים להציע פריטים כאלה עבור מוצרים שיימכרו החל מה-1 ביולי 2021, למשך זמן שייקבע לפי עלות המוצר. החקיקה כוללת הוראות אכיפה ומחייבת את ספקי התיקונים לחשוף את השימוש בחלקים "לא מורשים".
אפל תמכה בהצעת חוק זו, והדגישה את יכולת התיקון והעמידות המשופרות של מוצריה. חקיקה זו, יחד עם חוקים דומים במדינות אחרות ובאירופה, עשויה להניע יצרנים לספק מוצרים גלובליים הניתנים לתיקון וברי קיימא.
קליפורניה העבירה חוק זכות לתיקון המחייב יצרנים לספק חלקים למוצריהם למשך שבע שנים לפחות.
הצעת חוק זו עוררה דיון בנושאים כגון איכות חלקי חילוף של צד שלישי, עומס על עסקים קטנים, גילוי סכמות בעלות השפעה פוטנציאלית על התחרות וזכויות קניין רוחני.
הדיונים מעמיקים יותר ביכולת תיקון מכשירים אלקטרוניים, זמינות של חלקים בודדים, עמידות ומשך הזמן של מוצרי טכנולוגיה, עם שיח בולט על התיישנות מתוכננת והשפעתה על זכויות הצרכן, שיקולי עלות והשפעה כוללת על עסקים ותעשיות.
Tails היא מערכת הפעלה ניידת שנועדה להגן מפני מעקב וצנזורה, תוך שימוש ברשת Tor לפרטיות מקוונת והתנגדות לצנזורה.
Tails, המיועד להתקנה על התקן USB, מספק סביבת מחשוב מאובטחת בכל מחשב, מצויד ביישומים לטיפול במסמכים רגישים ותקשורת מאובטחת.
Tails, שנתמך על ידי אדוארד סנודן וממומן על ידי ארגוני חופש אינטרנט, מבוסס על דביאן גנו/לינוקס. היא זמינה באופן חופשי ולעתים קרובות ממונפת על ידי עיתונאים, פעילים, שורדות אלימות במשפחה ואחרים הזקוקים לפרטיות נוספת.
הדיון מתמקד ב-Tails, מערכת הפעלה (OS) ממוקדת פרטיות שפותחה כדי להגן מפני מעקב וצנזורה, עם תכונות כמו חסימת עקבות של הפעלות קודמות והגנה מפני תוכנות זדוניות.
השיחה גם מצביעה על מגבלות מסוימות של מערכת ההפעלה Tails, כולל הסיכון לדליפת כתובות IP, כאשר חלופות כמו Whonix, Heads ו-TENS מוזכרות כאפשרויות גלישה מאובטחות.
נושאים אחרים בדיאלוג כוללים את ההיסטוריה והצמיחה של האינטרנט, האמינות של תוכנות קוד פתוח, ומימון יוזמות קוד פתוח.
iNaturalist, רשת חברתית לכריתת המגוון הביולוגי, הפכה לגוף עצמאי ללא מטרות רווח, בסיוע מענק של 10 מיליון דולר.
מטרת המענק היא לתמוך ב-iNaturalist להמשיך במשימתה לחבר אנשים לטבע ולהפיק נתונים אקולוגיים. הפלטפורמה מקווה גם להגדיל את נוכחותה באזורים עם מגוון ביולוגי גבוה וגישה מוגבלת לשירות שלהם.
iNaturalist מתכננת גם לשלב בינה מלאכותית כדי לחזות את תפוצת המינים ומבקשת לשתף פעולה עם הארגונים השותפים הקודמים שלה.
Git מאחסן קבצים כאובייקטים נפרדים בספריית .git/objects בתוך מאגר, תוך שימוש באחסון עם כתובות תוכן, כאשר שמות הקבצים הם קוד ה-hash של תוכן הקובץ.
Git אינו מאחסן הבדלים עבור גרסאות בודדות; כל גירסה נשמרת כקובץ שלם. כדי לאתר גרסאות ישנות יותר, ניתן להשתמש ב'יומן git' כדי למצוא מזהי Commit המשויכים לשינויים בקבצים.
Git דוחס אובייקטים באמצעות תבנית zlib. המחבר מספק דוגמה מעשית לאחזור גרסה ישנה יותר של רשומת בלוג באמצעות Git, בליווי קטעי קוד.
המאמר מספק סקירה מקיפה של Git, המכסה את הפונקציונליות הייחודית שלו, שיטות פתרון בעיות, פעולתו הפנימית ושימוש בגרף מחזורי מכוון (DAG) למעקב אחר שינויים.
ביקורות על ממשק המשתמש של Git נבחנות לצד שיפורים פוטנציאליים, למרות טיעונים התומכים בגמישות ובעקביות שלו בתחום מערכות בקרת הגרסאות.
המאמר דן גם במורכבות ובשימושיות של Git, משווה את הפופולריות שלו לאפשרויות אחרות, ומתאר פוטנציאל לחדשנות עתידית וסקייל-אפ.
קרן הפיתוח של גודו היא תוכנית המאפשרת לאנשים פרטיים ולעסקים לסייע כלכלית בפיתוח מנוע המשחק של גודו על ידי תרומה של סכומים משתנים לכל רמות החברות הנבחרות שלהם.
הכספים מנוהלים על ידי קרן גודו ומשמשים למטרות כגון שכירת מפתחים, יצירת יצירות אמנות, רכישת חומרה וכיסוי עלויות אחרות הקשורות לפרויקט.
Godot היא חלק מ-Software Freedom Conservancy, ואתר האינטרנט שלה מתארח על ידי TuxFamily.org, מה שמוסיף שכבה של לגיטימציה לפרויקט הקוד הפתוח הזה.
סיכום זה מציע הדרכה ומשאבים שיעזרו לעבור מ-Unity ל-Unreal Engine, תוך הדגשת החשיבות של הבנת תיעוד, הצטרפות לקהילות רלוונטיות ושימוש במשאבים חינוכיים כמו Epic Online Learning Library.
הוא מתייחס לחששות לגבי מבני תשלומים, תמיכה בפלטפורמה ומדגיש את היתרונות של Unreal כמו רב-תכליתיות, שוק נרחב, מערכות קלט יעילות ותאימות לפיתוח משחקים דו-ממדיים ותלת-ממדיים.
המאמר מזכיר את השימוש ב-Unreal Engine במשחקים פופולריים, שיפורים בכלי עיצוב ברמה, ומציין את ההיתכנות של פיתוח משחקים על פלטפורמות לינוקס ומק.
הדיונים מתמקדים בעיקר בנושאים הקשורים למנועי משחק, בעיקר המעבר מ-Unity ל-Unreal Engine והיישום של "Blueprints" בתוך Unreal.
נקודות עניין אחרות כוללות חששות לגבי בקרת גרסאות ומיזוג שינויים בעת שימוש ב- Blueprints, הביצועים והאילוצים שלה בהשוואה ל- C++ , והשוואות עם מנועי משחק אחרים כמו Godot.
נושאים נוספים שנדונו כוללים את ייצור ההכנסות על ידי חברות מנועי משחקים, שינויי מדיניות ותמחור על ידי יוניטי, איומים המופנים כלפי דירקטורים וצמצום השימוש בטוויטר.
הנושא המרכזי של הדיון הוא הקריאות והתחזוקה של קוד עם דעות שונות המקדמות פונקציות ליניאריות גדולות יותר ופונקציות מודולריות קטנות יותר.
השיח מדגיש את המשמעות של כתיבת קוד תוך התחשבות בקריאות של מפתחים אחרים ומציאת איזון באמצעות שימוש זהיר בהפשטה.
הוא מדגיש את החשיבות של התחשבות בדרישות הספציפיות של בסיס הקוד תוך מתן עדיפות בין קריאות ליעילות. כמו כן נבחנות נקודות מבט שונות על מבנה הקוד, בדיקות ומדרגיות.
Arm, מתכננת שבבים בריטית, יוצאת להנפקה במחיר מניה של 51 דולר למניה, מה שמציב את שווי החברה על 54.5 מיליארד דולר.
ההנפקה צפויה להניב לסופטבנק כ-4.9 מיליארד דולר, החברה האם של Arm, ולאחר ההנפקה תמשיך Arm כחברה בת של סופטבנק.
ההנפקה זכתה לאישור נרחב, ומשכה השקעות מענקיות טכנולוגיה כבדות משקל כמו אפל, סמסונג ואינטל, אך תירשם למסחר רק בארה"ב, לאחר שהתקוות לרישום כפול בלונדון מוקדם יותר השנה נגוזו.
ההנפקה הראשונית לציבור (IPO) של ARM החלה, כאשר ספקולציות מצביעות על כך שעלייה פוטנציאלית במחירים עשויה לדחוף לקוחות לעבר ארכיטקטורת הקוד הפתוח RISC-V.
דיונים נמשכים בנוגע למעבר אפשרי מ-ARM ל-RISC-V, כאשר השיקולים המרכזיים הם תאימות תוכנה ויכולת פעולה הדדית של חומרה.
ההנפקה ממוצבת אסטרטגית כדי לשמר את הצלחתה של ARM, כאשר סופטבנק מוכרת נתח של 21%. ענקיות טכנולוגיה כמו אפל, גוגל ואנבידיה עשויות לתמוך בהנפקה כדי למנוע השתלטות עוינת.
המחבר פיתח את Nue JS, ספריית JavaScript לבניית ממשקי משתמש, בהשפעת Vue 2.0 ו-Riot.js.
אקוסיסטם נמצא בעבודה כדי להשלים את Nue JS, שנועד להיות חלופה לכלים כמו Vite, Next.js ו- Astro. המטרה היא לשים דגש על שיפור פרוגרסיבי, הפרדת חששות ועיצוב אתרים סמנטי.
כל המוצרים תחת המותג Nue ישוחררו תחת רישיון MIT, המאשר את מחויבותו של המחבר לכלי קוד פתוח.
הסרטון כולל הצגה של מכשיר "תנועה מתמדת" שלמעשה פועל כסימולטור תנועה תמידית, באמצעות אלקטרומגנטים וחיישן קרבה השראתי כדי לשמור על כדור בתנועה מתמדת.
היוצר נותן הדגמה מקיפה של הפונקציונליות של המכשיר ועובר בין מרכיביו השונים, כגון קבלים ופרמטרים מתכווננים.
הרעיון של תנועה מתמדת נדון במהלך הסרטון, השזור בהיבטים של פעולת המכשיר. נותן חסות, Incogni, מוזכר כשירות המסייע בהגנה על נתונים אישיים ובמניעת שיחות טלפון לא רצויות.