הסטארט-אפ האירי W4 Games השיג מימון של 15 מיליון דולר בסבב A לתמיכ ה בפיתוח משחקי וידאו באמצעות מנוע Godot בקוד פתוח.
את סבב הגיוס הובילה OSS Capital, ובהשתתפות משקיעים בולטים ביניהם Naval Ravikant וג'סטין הופמן.
W4 Games מתכננת להתרחב גלובלית, להציג הצעות חדשות ולהגדיל את כוח העבודה שלה ביותר מ-100% בשנה וחצי הקרובות, תוך מינוף מודל הקוד הפתוח כדי לחולל מהפכה בתעשיית המשחקים.
W4 Games מבטיחה מימון של 15 מיליון דולר לתמיכה בפיתוח משחקי וידאו באמצעות מנוע Godot, תוך התמקדות במאמצי הסבת קונסולות.
Improbable, חברת טכנולוגיית גיימינג, מגייסת סכום משמעותי של 500 מיליון דולר.
מנוע Godot נחשב מתאים לפרויקטים קטנים יותר, אך נתפס כמשפר ובעל פוטנציאל קיימא למשחקים גדולים ומתקדמים יותר מבחינה ויזואלית בעתיד. חלק מהמשתמשים מאמינים שזה יכול לשמש אפילו עבור משחקי AAA.
מתעוררים חששות לגבי הפרידה מארגון האם ומפיצולי הבקרה הפוטנציאליים, כמו גם בעיות ומגבלות שנתקלו בהן. עם זאת, עדיין קיימת אופטימיות לשיפורים.
הדיון גם מדגיש את השימוש בגודו להוראת ילדים תכנות ויצירת פעילויות חינוכיות.
כלי תוכנה שונים למטרות אמנותיות ופיתוח משחקים, כגון פוטושופ וקריטה, מושווים ונדונים.
טיסה 32 של קוואנטס, המופעלת על ידי מטוס איירבוס A380, סבלה מכשל גדול במנוע בשנת 2010 עקב פגם קטן בצינור נפט.
המנוע התפוצץ וגרם נזק משמעותי למטוס, אך צוות הטיסה הנחית את המטוס במיומנות ללא נפגעים.
אירוע זה המחיש את יעילותם של אמצעי בטיחות תעופה והדגיש את הבטיחות הכוללת של הטיסה. למרות התקרית, דגם ה-A380 נשאר בשירות עד 2021, למרות שהוא לא היה מועדף על ידי חברות תעופה רבות.
הסיכום מדגיש את הצורך ביישומים נוספים בלינוקס ומעודד מפתחים ליצור אפליקציות חדשות במקום להתמקד ביצירת הפצות לינוקס נוספות.
הוא מדגיש את היתרונות של פיתוח אפליקציות, כגון מילוי צרכים אישיים, השראה למפתחים חדשים, בניית קהילות, למידת מיומנויות חדשות, הכנסה ומיקוד להפצות לינוקס מגוונות.
מפתחים מקבלים משאבים ופלטפורמות, כגון GNOME, KDE, elementary OS, Electron ו- Ubuntu Touch, כדי להתחיל ליצור יישומי Linux.
אנשי מקצוע בתעשייה מדגישים את החשיבות של מערכת אקולוגית משגשגת של אפליקציות עבור Linux.
מוזכרים כלים ופל טפורמות שונים לפרסום והפצה של יישומי לינוקס, כולל AppCenter, AppImage, Flatpak, Open Build Service ו-Snapcraft.
הדיונים בדפדפן Mozilla Firefox מכסים נושאים שונים, כגון בעיות יציבות, זמני טעינה איטיים, אפשרויות התאמה אישית, השוואות ביצועים, פרויקטים מניבי הכנסות וחששות מנתח שוק יורד.
משתמשים משתתפים בדיונים אלה על ידי שיתוף חוויותיהם, הצעת הצעות והבעת תסכול מהיבטים שונים של הפונקציונליות והביצועים של Firefox.
זה מספק תובנות לגבי האתגרים ותחומי השיפור עבור דפדפן Mozilla Firefox.
אוסף שרשורי הדיון בוחן נושאים שונים, כולל שקיעת SRI, הדגמת הטכנולוגיה פורצת הדרך של דאג אנגלברט, משמעות ההדגמות בתעשיית המחשבים, השפעתו של אילון מאסק על טוויטר והוויכוח בין מערכות פיננסיות ריכוזיות למבוזרות.
דיונים אלה מציעים תובנות חשובות על האבולוציה של טכנולוגיות מחשב ותפקידם של הוגים בעלי חזון בהנעת חדשנות.
השרשורים נוגעים גם בנושאים השנויים במחלוקת של צנזורה והשפעת הטכנולוגיה על החברה.
חוקרים ב-Midnight Blue גילו חולשות באלגוריתמי האימות וההצפנה המשמשים ברשת הרדיו TETRA, הנמצאת בשימוש נרחב בתשתיות קריטיות ברחבי העולם.
נקודות התורפה, כולל דלת אחורית מכוונת, דווחו ל-NCSC בהולנד ונחשפו בפומבי כדי לעודד יישום טלאים.
Midnight Blue הינדסה לאחור ושחררה קוד מקור C של אלגוריתמי ההצפנה כדי לשפוך אור על נקודות התורפה, מכיוון ש-ETSI (האחראית על אלגוריתמי TETRA) אינה חושפת או חושפת אותם למחקר ציבורי.
לרשת הרדיו TETRA יש נקודות תורפה, כולל פרצת דלת אחורית קריטית והצפנה מיושנת שניתן לתקוף באמצעות כוח גס.
אלגוריתם ההצפנה TEA המשמש ברשת הוא בעל גודל מפתח קטן יותר, מה שהופך אותו רגיש להתקפות, מה שמעלה חששות לגבי יירוט של תקשורת מאובטחת.
המאמר דן בתפקידם של אקדמאים וקהילות קוד פתוח בגילוי חולשות הצפנה ובדיון סביב גילוי אחראי של פגיעויות ואחריות ספקים. הוא מזכיר גם את השימוש בהצפנת TEA1 בארה"ב ובאירופה המעורבות בריגול.
ארה"ב חווה כיום מחסור כלל ארצי בפקחי טיסה, מה שמוביל לכוח עבודה עייף ומיואש.
בקרים מהססים לבקש עזרה לבעיות בריאות פיזיות ונפשיות, מה שמחמיר עוד יותר את הבעיה.
מינהל התעופה הפדרלי (FAA) מתמודד עם אתגרים בהכשרה ובשכירת בקרים חדשים, וכתוצאה מכך אתרי בקרה לא מאוישים ושעות נוספות מוגברות. הדבר הוביל לחששות בטיחות ולהתפטרויות בקרב הבקרים.
הדיון עוסק בנושאים שונים כגון אירועי בקרת תנועה אווירית, תאונות דרכים, השפעות מגיפה על התנהגות נהיגה וביצועי תלמידים, בטיחות בטיסות ובטיסות חלל, נוהלי גיוס בבקרת תעבורה אווירית, חששות לגבי אוטומציה וגיוס גיוון.
ישנם חילוקי דעות לגבי הגורמים לתקריות ותאונות, השפעת הגיוון בתהליך הגיוס והאפקטיביות של אמצעי בטיחות מסוימים.
השיחה מדגישה את חשיבות הניתוח המדוקדק, הימנעות ממסקנות מהירות המבוססות על מתאמים, ואת הצורך בשיפור מתמיד בבטיחות באמצעי התחבורה השונים.
המחבר מספר על חוויה שלילית עם אמזון שבה פריט בעל ערך גבוה לא נמסר ולא ניתן החזר כספי, מה שמעלה חששות לגניבות במערכת המשלוחים של אמזון ומבקר את הטיפול שלהם במצב.
המחבר מביע חוסר שביעות רצון מתגובתה של אמריקן אקספרס להכחשת עסקה ומתכוון לנקוט בצעדים משפטיים.
המחבר ממליץ שלא להשתמש בסיסמאות חד פעמיות לפריטים בעלי ערך גבוה ומציע למצוא ספק כרטיסי אשראי חדש.
חברי Amazon Prime חווים מהירויות משלוח איטיות יותר, כאשר חלקם מדווחים על זמני משלוח של עד 7 ימים במקום המשלוח המובטח של יומיים.
חוסר שביעות הרצון מהעיכובים הוביל לביטולי מנויי פריים ולבחינת אפשרויות קניות חלופיות.
לקוחות מביעים תסכול מגניבות חבילות בתחומים מסוימים, כמו גם חוסר שביעות רצון משירות הלקוחות ומתהליכי ההחזר הכספי של אמזון. יש גם דיונים על גניבות עובדים והצורך ברגולציה מחמירה יותר בשוק.
סטארט-אפ הפינטק Deadweight Loss as a Service גייס 8 מיליון דולר במימון סיד ומשיק פלטפורמה לייעול תרומות צדקה באמצעות בינה מלאכותית וטכנולוגיית בלוקצ'יין.
הפלטפורמה מציגה שני מאפיינים מרכזיים: OmniMatch™, שמתאים מימון של עד 50 סנט על הדולר, ו-Antidollars™, שיכול להסיר או לתרום דולר אחד לאנטיתזה של ארגון.
משתמשים יכולים לשלוח כסף או Antidollars™ לארגונים נתמכים, והפלטפורמה מבטיחה סובסידיה מינימלית של 10 סנט לדולר. הסטארט-אפ ראה נפח מבטיח בבטא סגורה ומתכנן להציג מצב™ Pro בעתיד כדי לשפר את הנזילות עם טכנולוגיית AI.
המאמר דן בכמה מושגים מעניינים כמו ירידה במשקל כשירות, כספי קמפיין שתורמים לתמ"ג, תרבות הביטול, רעיון סאטירי לסטארט-אפ, השקעה באנטי-מניות, תכונת ההפעלה האוטומטית ופרסומות של יוטיוב, ומודלים עסקיים פוטנציאליים של תרומות ומיקרו-תשלומים.
הדיון מספק מגוון נקודות מבט, החל מסאטירה ושעשוע ועד ביקורת ודאגה, ומציע בחינה מקיפה של מושגים אלה.
מאמר זה מיוחד מכיוון שהוא מכסה מגוון נושאים מעוררי מחשבה, ופונה לקוראים המעוניינים בצומת של טכנולוגיה, כלכלה ונושאים חברתיים.