אפל אפשרה לאפליקציות לעקוב אחר מיקומי משתמשים ללא הסכמתם או ידיעתם במשך כמעט עשור באמצעות ה-API של HotspotHelper, מה שמעלה חששות לפרטיות.
אפליקציות גדולות כמו WeChat ו- Alipay כבר הטמיעו יכולת זו, מה שמעצים את ההשפעה של מעקב אחר מיקום ללא הסכמה.
מומלץ שאפל תספק למשתמשים את האפשרות להשבית תכונה זו ולדרוש הרשאה מפורשת למעקב אחר מיקום, כאשר נשאלת השאלה האם אפל יכולה לאזן בין פרטיות ולטפל בחששות אלה.
על פי הדיווחים, אפל מפריעה לפיצ'ר Beeper Mini של ביפר, מה שגורם לביפר להפוך את תוכנת חיבור ה-iMessage שלהם לקוד פתוח ולהתמקד בבניית אפליקציית הצ'אט הטובה ביותר.
ביפר טוענת שהאפליקציה שלה מאובטחת ולמעשה משפרת את אבטחת הצ'אטים בין משתמשי אייפון ואנדרואיד על ידי הטמעת הצפנה מקצה לקצה.
ביפר מבקר את טענותיה של אפל ורומז כי אפל חוסמת את ביפר מיני לרעת לקוחותיה, תוך שהוא מטיל ספק בתוכניותיהם לתמוך ב-RCS ומביע חששות לגבי שליטתה של אפל ב-iMessage בשל מעמדה הדומיננטי בשוק.
Beeper שחררה את מחבר iMessage שלה כפרויקט קוד פתוח, מה שעלול להשפיע על עלות בדיקת הסיסמאות.
סמסונג וגוגל עשויות למנף את הקוד של Beeper כדי לאתגר את המערכת האקולוגית הסגורה של אפל, מה שיוביל לדיונים על יכולת פעולה הדדית של הרשת, פרטיות ואבטחה.
המחלוקת נסובה סביב החוקיות של ביפר, הפוטנציאל שלה לעורר תביעה מצד אפל, וההשלכות של יכולת פעולה הדדית כפויה על חלופות של אפליקציות מסרים ופלטפורמת iMessage של אפל.
משתמשים דנים בשימוש בערכות מברשות לציור מפות פנטזיה ומשתפים כלים וטכניקות שונות, כולל האתר Fantasy Map Brushes.
ליוצר של Here Dragons Abound יש בלוג קשור ופרויקט קוד פתוח בנושא מיפוי ובניית עולם.
יש רצון בקרב המשתמשים לכלי שרטוט מפות מבוסס אינטרנט עם תכונות שונות, וכלי אחד שהוזכר הוא Inkarnate, המציע ממשק ידידותי למשתמש וגרסה חינמית. השימוש בערכות מברשות ב- Inkarnate מסייע לחסוך זמן ולשמור על סגנון אסתטי עקבי תוך מילוי צורות חוזרות על גבי מפה.
הדיון סובב סביב הבעיות והפגיעויות הקשורות ל- Google OAuth, OpenID Connect ומערכות אימות המשתמשות בכתובות דוא"ל כמזהי משתמש.
מועלים חששות לגבי המורכבות, האבטחה ותהליכי האימות של מערכות אלה.
מוצעות הצעות לשיפור האבטחה וחוויית המשתמש, כגון הטמעת הודעות דואר אלקטרוני לאישור, בחינת שיטות אימות חלופיות (כגון U2F או מפתחות) והתחשבות במזהים יציבים כגון GUID.
שני תיקים משפטיים שנערכו לאחרונה בגרמניה התמקדו במאבק על השליטה של המשתמשים בטכנולוגיה, במיוחד ביחס לחוסמי פרסומות.
Axel Springer SE, חברת הוצאה לאור גדולה, תבעה את Eyeo GmbH, היוצרת של Adblock Plus, על חסימת הפרסומות שלהם.
בית המשפט פסק לטובת Eyeo, ואישר כי למשתמשים יש את הזכות להחליט אם להשתמש או לא להשתמש בחוסמי פרסומות וכי זה לא מפר את חוקי זכויות היוצרים. עם זאת, אקסל שפרינגר הורשה להחריג משתמשים עם חוסמי פרסומות מג ישה לתוכן שלהם ואולי ליישם מודל בתשלום.
מקרים אלה מהווים תקדימים משפטיים חשובים הנוגעים לחופש המשתמש והזכות לבצע בחירות אישיות בעת השימוש באינטרנט.
הדיון מתמקד בשימוש בחוסמי פרסומות והאם למשתמשים צריכה להיות הזכות לחסום פרסומות ולשלוט בחוויה המקוונת שלהם.
ספקי התוכן טוענים לזכותם לשלוט בגישה לתוכן שלהם ולקבוע כיצד הוא יוצג.
השיחה בוחנת גם את האפשרות של אינטרנט ללא פרסומות, את ההשפעה על אתרים ויוצרי תוכן, ומודלים עסקיים חלופיים כמו מנויים. פרטיות, תוכנות זדוניות וכוחן של ענקיות האינטרנט הם חששות נוספים.