אפל אפשרה לאפליקציות לעקוב אחר מיקומי משתמשים ללא הסכמתם או ידיעתם במשך כמעט עשור באמצעות ה-API של HotspotHelper, מה שמעלה חששות לפרטיות.
אפליקציות גדולות כמו WeChat ו- Alipay כבר הטמיעו יכולת זו, מה שמעצים את ההשפעה של מעקב אחר מיקום ללא הסכמה.
מומלץ שאפל תספק למשתמשים את האפשרות להשבית תכונה זו ולדרוש הרשאה מפורשת למעקב אחר מיקום, כאשר נשאלת השאלה האם אפל יכולה לאזן בין פרטיות ולטפל בחששות אלה.
על פי הדיווחים, אפל מפריעה לפיצ'ר Beeper Mini של ביפר, מה שגורם לביפר להפוך את תוכנת חיבור ה-iMessage שלהם לקוד פתוח ולהתמקד בבניית אפליקציית הצ'אט הטובה ביותר.
ביפר טוענת שהאפליקציה שלה מאובטחת ולמעשה משפרת את אבטחת הצ'אטים בין משתמשי אייפון ואנדרואיד על ידי הטמעת הצפנה מקצה לקצה.
ביפר מבקר את טענותיה של אפל ורומז כי אפל חוסמת את ביפר מיני לרעת לקוחותיה, תוך שהוא מטיל ספק בתוכניותיהם לתמוך ב-RCS ומביע חששות לגבי שליטתה של אפל ב-iMessage בשל מעמדה הדומיננטי בשוק.
Beeper שחררה את מחבר iMessage שלה כפרויקט קוד פתוח, מה שעלול להשפיע על עלות בדיקת הסיסמאות.
סמסונג וגוגל עשויות למנף את הקוד של Beeper כדי לאתגר את המערכת האקולוגית הסגורה של אפל, מה שיוביל לדיונים על יכולת פעולה הדדית של הרשת, פרטיות ואבטחה.
המחלוקת נסובה סביב החוקיות של ביפר, הפוטנציאל שלה לעורר תביעה מצד אפל, וההשלכות של יכולת פעולה הדדית כפויה על חלופות של אפליקציות מסרים ופלטפורמת iMessage של אפל.
משתמשים דנים בשימוש בערכות מברשות לציור מפות פנטזיה ומשתפים כלים וטכניקות שונות, כולל האתר Fantasy Map Brushes.
ליוצר של Here Dragons Abound יש בלוג קשור ופרויקט קוד פתוח בנושא מיפוי ובניית עולם.
יש רצון בקרב המשתמשים לכלי שרטוט מפות מבוסס אינטרנט עם תכונות שונות, וכלי אחד שהוזכר הוא Inkarnate, המציע ממשק ידידותי למשתמש וגרסה חינמית. השימוש בערכות מברשות ב- Inkarnate מסייע לחסוך זמן ולשמור על סגנון אסתטי עקבי תוך מילוי צורות חוזרות על גבי מפה.
הדיון סובב סביב הבעיות והפגיעויות הקשורות ל- Google OAuth, OpenID Connect ומערכות אימות המשתמשות בכתובות דוא"ל כמזהי משתמש.
מועלים חששות לגבי המורכבות, האבטחה ותהליכי האימות של מערכות אלה.
מוצעות הצעות לשיפור האבטחה וחוויית המשתמש, כגון הטמעת הודעות דואר אלקטרוני לאישור, בחינת שיטות אימות חלופיות (כגון U2F או מפתחות) והתחשבות במזהים יציבים כגון GUID.
שני תיקים משפטיים שנערכו לאחרונה בגרמניה התמקדו במאבק על השליטה של המשתמשים בטכנולוגיה, במיוחד ביחס לחוסמי פרסומות.
Axel Springer SE, חברת הוצאה לאור גדולה, תבעה את Eyeo GmbH, היוצרת של Adblock Plus, על חסימת הפרסומות שלהם.
בית המשפט פסק לטובת Eyeo, ואישר כי למשתמשים יש את הזכות להחליט אם להשתמש או לא להשתמש בחוסמי פרסומות וכי זה לא מפר את חוקי זכויות היוצרים. עם זאת, אקסל שפרינגר הורשה להחריג משתמשים עם חוסמי פרסומות מגישה לתוכן שלהם ואולי ליישם מודל בתשלום.
מקרים אלה מהווים תקדימים משפטיים חשובים הנוגעים לחופש המשתמש והזכות לבצע בחירות אישיות בעת השימוש באינטרנט.
הדיון מתמקד בשימוש בחוסמי פרסומות והאם למשתמשים צריכה להיות הזכות לחסום פרסומות ולשלוט בחוויה המקוונת שלהם.
ספקי התוכן טוענים לזכותם לשלוט בגישה לתוכן שלהם ולקבוע כיצד הוא יוצג.
השיחה בוחנת גם את האפשרות של אינטרנט ללא פרסומות, את ההשפעה על אתרים ויוצרי תוכן, ומודלים עסקיים חלופיים כמו מנויים. פרטיות, תוכנות זדוניות וכוחן של ענקיות האינטרנט הם חששות נוספים.
תקנות ה-FDA הכילו פרצה שאפשרה אישור ומכירה של תרופות נוגדות גודש ללא מרשם לצרכנים.
לקח יותר מעשר שנים עד שה-FDA הסכים עם ממצאיהם של שני רוקחים שערכו מחקר ועתרו להסרת מוצרים המכילים פנילפרין אוראלי מהמדפים.
מקרה זה מדגיש את הצורך להעריך מחדש את התהליך הרגולטורי עבור תרופות OTC שאושרו לפני 1962 ולהקצות מימון נוסף למחקר עצמאי על מוצרים אלה. צרכנים מוזמנים גם להתייעץ עם רוקחים ולתמוך בסקירות מדעיות מודרניות של מוצרי OTC ישנים יותר.
רשתות בתי מרקחת גדולות בארה"ב, כולל CVS, Rite Aid ו-Walgreens, מספקות לרשויות אכיפת החוק רשומות רפואיות רגישות ללא צו או בדיקה משפטית.
המחוקקים קוראים למשרד הבריאות ושירותי האנוש (HHS) לשנות את חוקי פרטיות הבריאות כך שיחייבו הוצאת צווים לשחרור רשומות רפואיות.
חקירת הקונגרס מצאה כי CVS, חברת קרוגר ותאגיד Rite Aid אינם מתייעצים עם אנשי מקצוע משפטיים לפני שהם משתפים רשומות רפואיות, והמחוקקים דוחקים בבתי מרקחת לאמץ פרקטיקות דומות לחברות טכנולוגיה, כגון דרישת צווים ופרסום דוחות שקיפות שנתיים כדי להגן על פרטיות הלקוחות.
המשטרה משיגה מסמכים רפואיים ללא צו, מה שמקשה על צוות בית המרקחת להיענות לבקשות אלה או להתנגד להן.
אחיות ורוקחים מתמודדים עם לחץ לבצע הליכים ללא אישור מתאים, דבר המדגיש את היעדר מיצוי הדין עם רשויות אכיפת החוק.
החשיבות של התערבות רוקחית, חששות לפרטיות והצורך בדיאלוג מכבד בנושאים שנויים במחלוקת כמו הפלות נדונים. בנוסף, יעילותן של תרופות מסוימות, מגבלות על זמינותן וקשיים בקבלת מרשמים שנויים במחלוקת.
השיחה מדגישה את חשיבות האחריות המשטרתית, חוקי הפרטיות הדיגיטליים והרפורמות במערכות הבריאות והשיטור.
Google השיקה את "ארגז חול של פרטיות" ב-Chrome כדי להחליף קובצי Cookie של צד שלישי ב"נושאים" למעקב אחר פעילות המשתמשים באינטרנט.
נושאים יוצרים קטגוריות פרסום המבוססות על אתרים שבהם ביקרו, ומעניקים ל-Google שליטה על המערכת האקולוגית של הפרסום.
בעוד גוגל טוענת שזה משפר את הפרטיות, הרגלי הגלישה עדיין נמצאים במעקב אחר מודעות ממוקדות. ארגז חול של פרטיות ייבדק עד 2024, כך שקובצי Cookie של צד שלישי יאספו וישתפו נתונים בינתיים. בקרות פרטיות המודעות של Chrome מאפשרות למשתמשים להשבית את 'ארגז חול של פרטיות'. Firefox ו-Safari מספקים אפשרויות פרטיות נוספות.
המאמר והדיון מדגישים חששות בנוגע לפרטיות בנוגע לנוהלי מעקב המודעות של גוגל וממליצים להשתמש בדפדפנים חלופיים כמו Firefox כפתרון.
יש ויכוח סביב השליטה של גוגל באינטרנט ואת החסרונות הפוטנציאליים של הסתמכות על חברה אחת.
נושאים כגון הקיימות של פרסום ללא מעקב, שימוש בדפדפנים שונים למטרות אישיות ועבודה, וחששות לגבי נוהלי שיתוף הנתונים של Google נדונים גם כן. ההתמקדות היא בפרטיות, בחירת הדפדפן וההשפעה של פרסומות ממוקדות על חוויית המשתמש.
אפל פרסמה מאמר מחקר בשם "LLM in a Flash" המתאר את מאמציהם להריץ מודלי שפה גדולים (LLM) בסמארטפונים ולא בענן.
גישה זו נועדה להתגבר על מגבלות החישוב של סמארטפונים ולאפשר תגובות מהירות ולא מקוונות מעוזרי AI כמו סירי.
על ידי מתן עדיפות לבינה מלאכותית במכשיר, אפל עשויה לשפר את הפרטיות ולהתחרות בענקיות טכנולוגיה אחרות בתעשיית הבינה המלאכותית. יצרניות סמארטפונים אחרות, כולל סמסונג, בוחנות גם הן שילוב בינה מלאכותית כדי להחיות מחדש את שוק הסמארטפונים הדועך.
Apple מחויבת להביא יכולות בינה מלאכותית (AI) ישירות לחומרה שלה כדי לתעדף את פרטיות המשתמשים ולספק חוויית AI מותאמת אישית.
משתמשים בדרך כלל מרוצים מתיאור התמונה במכשיר ומתכונות החיפוש באפליקציית התמונות של אפל, אך יש מגבלות עם אלפבית שאינו לטיני.
הדיון כולל דיונים על הגישה ממוקדת הפרטיות של אפל, החסרונות הפוטנציאליים של מודלים של שפת AI שמחליפים את החיפוש, אתגרים טכניים של הפעלת למידת מכונה במכשירי אפל והמגבלות של סירי.
הטקסט המסוכם מכסה דיונים בנושאים שונים, כולל ביטולי מנויים, קשיים בתהליך הביטול ותסכולים מנותני השירות.
חברות ספציפיות כמו SiriusXM ו- LA Fitness מוזכרות ביחס לחוויות הלקוח.
נדונים גם נושאים רחבים יותר כמו פרטיות, חקיקה ותגמול לקוחות, לצד נושאים הקשורים לכרטיסי מסך כפולים במחשבים ניידים והשפעת מדיניות החברה הקפיטליסטית על העובדים.