המאמר מבקר את תוכנית ארטמיס של נאס"א על מורכבותה, עלויותיה הגבוהות וחוסר יעילותה בהשוואה למשימות אפולו, למרות ההתקדמות הטכנולוגית.
ביקורות מרכזיות כוללות את העלויות הגבוהות והטכנולוגיה המיושנת של מערכת שיגור החלל (SLS), אתגרי התכנון עם החללית אוריון, והמורכבות והסיכון הנוספים של שימוש במסלול Halo Orbit קרוב (NRHO).
לוח הזמנים השאפתני של החזרת בני אדם לירח עד 2026 נחשב לא ריאלי, עם עיכובים פוטנציאליים ועלויות מאמירות, המסתכנים בדחייה מתמדת של הנחיתה המאוישת על הירח.
Uber העבירה יותר מטריליון רשומות של נתוני ספר חשבונות מ-DynamoDB ל-LedgerStore (LSG) שנבנה בהתאמה אישית כדי לשפר את יעילות העלויות, לפשט את הארכיטקטורה ולשפר את הביצועים.
ההעברה כללה 1.2 PB של רשומות בלתי ניתנות לשינוי ו- 0.5 PB של אינדקסים משניים, מה שהבטיח שלמות ונכונות נתונים מבלי להפריע לפעילות, והשיג דיוק של 99.99%.
התהליך השתמש ב- Apache Spark לטיפול בנפחי נתונים גדולים והתמודד עם אתגרים כמו באגים בקוד ופסקי זמן של RPC עם מגבילי קצב ואסטרטגיות פריסה שמרניות, והשלים את המעבר בן השנתיים ללא זמן השבתה.
הרץ הואשמה בכך שגבתה משוכרי טסלה דלק, תוך הדגשת נוהלי חיוב מפוקפקים רחבים יותר בתעשיית השכרת הרכב, כולל עמלות מופרזות עבור שירותים כמו EZ Pass ללא גילוי ברור.
לקוחות נתקלים בקשיים לערער על חיובים אלה בשל חשבוניות מבלבלות ואותיות קטנות, מה שמוביל לתסכול ולהימנעות של חברות אלה; הבעיות כוללות חיובים שגויים, החזרים איטיים וטקטיקות מכירה בלחץ גבוה.
הדיון מדגיש את הצורך ברגולציה חזקה יותר ובהגנות צרכניות, ומציע עונשים מחמירים יותר על התנהגות בלתי הולמת של תאגידים, חוקי הגנת הצרכן משופרים ופנייה אפשרית באמצעות בית משפט לתביעות קטנות או פעולה חקיקתית.
שוק העבודה ניצב בפני פרדוקס שבו מחפשי עבודה מתקשים למצוא עבודה, ומעסיקים אינם מצליחים למצוא מועמדים מתאימים בשל מודעות דרושים לא תואמות וציפיות לא מציאותיות.
האבטלה המבנית בהיי-טק מחמירה בגלל אי-התאמות במיומנויות ופרקטיקות גיוס לא יעילות, כולל מסננים אלגוריתמיים ותוכניות לימודים לא סטנדרטיות.
הפתרונות המוצעים כוללים הסבה מקצועית, פישוט ראיונות, התמקדות במיומנויות חיוניות ושיפור הרשתות, תוך ביקורת על השימוש במבחני IQ, offshoring והצורך באסטרטגיות הכשרה ושימור עובדים טובות יותר.
Codean Labs גילתה את CVE-2024-4367, נקודת תורפה ב-PDF.js של Mozilla המאפשרת הפעלת JavaScript שרירותית בעת פתיחת קובץ PDF זדוני, דבר המהווה סיכוני אבטחה משמעותיים.
פגיעות זו משפיעה על כל משתמשי Firefox ועלולה להוביל להתקפות XSS (Cross-Site Scripting) ולביצוע קוד מקורי פוטנציאלי באפליקציות Electron.
ניתן לצמצם את הבעיה על-ידי עדכון PDF.js לגרסה 4.2.67 ואילך, בדיקת יחסי תלות והתאמת הגדרות אבטחה; הוא נחשף למוזילה ב-26 באפריל 2024, עם תיקונים ששוחררו עד אמצע מאי 2024.
CVE-2024-4367 היא פגיעות אבטחה ב- PDF.js המאפשרת ביצוע JavaScript שרירותי, מה שעלול להוביל להתקפות Cross-Site Scripting (XSS).
הדיון מדגיש את המורכבות של אבטחת אינטרנט, במיוחד עם JavaScript בצד הלקוח וקלטים לא מהימנים, ומציע לבודד את צופי PDF ממקורות שונים.
המשתתפים דנים בהשלכות האבטחה של השימוש PDF.js, תוך התמקדות בסיכוני XSS, וממליצים ליישם מדיניות אבטחת תוכן חזקה ביישומים המטמיעים PDF.js, כגון אפליקציות אלקטרון.
המחבר מדגיש מתן עדיפות לנכונות, קריאות, פשטות ותחזוקה בתכנות C על פני מהירות, ודוגל בקוד ברור וניתן לתחזוקה לפני אופטימיזציה.
שיטות עיקריות כוללות שימוש בתקני C מודרניים (רצוי C11), הימנעות מהרחבות לא סטנדרטיות, שימוש ברווחים מעל כרטיסיות, שמירה על שורות מתחת ל-79 תווים ושמירה על אנגלית אמריקאית עקבית בקוד ובתיעוד.
המדריך מייעץ נגד תנאים מורכבים, משפטי מתג ופקודות מאקרו המטשטשות זרימת בקרה, ממליץ על שימוש ב- 'const' לקביעות, הימנעות מסוגים לא חתומים והעדפת מבני נתונים בלתי ניתנים לשינוי ופונקציות טהורות.
מחבר הספר "C Style: My favorite C programming practices" דן בהשקפותיהם המתפתחות על סגנון הקידוד, תוך שימת דגש על אכיפה מכניסטית ומשוב בזמן אמת לאיכות קוד טובה יותר.
נושאי מפתח כוללים איזון בין קריאות וביצועים, הימנעות מאופטימיזציה מוקדמת וקבלת החלטות תלויות הקשר בתכנות משובץ.
הדיון עוסק בתקני קידוד, כגון מגבלת 80 תווים, כרטיסיות לעומת רווחים, ושיטות עבודה מומלצות כמו שימוש בחומרי חיטוי של Clang, ניהול יחסי תלות ומזעור טווח משתנה.
המאמר של Pekka Väänänen על lofibucket.com דן ביצירת המבוא 64k "Guberniya", שהוצג במסיבת ההדגמה של Revision 2017, ומספק מבוא לסצנת הדמו ופוסט-מורטם מפורט של הפרויקט.
הפרויקט פותח על ידי צוות של שישה אנשים תוך שימוש ב-C++, OpenGL וטכניקות עיבוד שונות במשך ארבעה חודשים, עם השפעות מ-"Half-Life 2", נופים איסלנדיים והסרט "Koyaanisqatsi".
נקודות עיקריות טכניות כוללות את השימוש ב- Visual Studio 2013, וו מקלדת מותאם אישית לעריכת Shader חיה, מזלג GNU Rocket להנפשה, צעדת קרניים עם ספריית 'hg_sdf', וטרנספורמציית פורייה בדידה מותאמת אישית מבוססת GPU לשמע מותח זמן.
הדיון מתמקד ב-64k intros, סוג של אמנות דיגיטלית המוגבלת לגודל קובץ של 64 קילובייט, תוך שימת דגש על תהליך היצירה על פני הסברים טכניים.
המשתתפים מציינים שינוי בקהילת הדמו-סצנה לכיוון פתיחים קטנים יותר (4k/1k) בשל המאמץ המשמעותי הנדרש עבור 64k intros, ומציעים הקלטה או הזרמה חיה של תהליך היצירה כדי ללכוד את המסע היצירתי.
השיחה מדגישה ציפיות מתפתחות וכלים משופרים, מה שהופך את הייצור של אינטרו באיכות גבוהה 64k תובעני יותר ויותר.
הפוסט "הרהורי מדיניות על מדיניות קנה המידה האחראי שלנו" מפרט את הפיתוח של מדיניות קנה המידה האחראי (RSP) למניעת כשלי בטיחות ושימוש לרעה בדגמים מתקדמים, תוך שימת דגש על תקני בטיחות חזקים והרחבת מדיניות איטרטיבית.
התחייבויות מרכזיות כוללות זיהוי ובדיקה של "יכולות הקו האדום", יישום תקן ASL-3 לבטיחות קפדנית, והקמת צוות בין-תחומי לשילוב פרקטיקות מתחומים כמו ביטחון גרעיני ואבטחת סייבר.
הארגון שואף לטפח שיתוף פעולה בתעשייה וליידע את מאמצי הממשלה על מסגרות ניהול סיכונים, עם תוכניות לדון בהם בפסגת AI סיאול.
"מדיניות קנה המידה האחראי" של אנתרופיק נועדה לטפל ביכולות AI בסיכון גבוה, כגון נשק ביולוגי ואיומי אבטחת סייבר, על ידי הדגשת סיכונים עתידיים ואמצעי הכלה מחמירים.
המבקרים טוענים כי המדיניות מקלה ובסיסית מדי, וקוראת לסטנדרטים מחמירים יותר, אוטונומיה משופרת של בינה מלאכותית ואיזון בין חדשנות לבטיחות.
הדיון מדגיש דעות שונות לגבי בטיחות, שקיפות והשלכות אתיות של AI, כאשר חלקם מדגישים פיתוח אחראי והבנה ציבורית, בעוד שאחרים מאמינים כי סיכוני AI מוגזמים למטרות שיווק או רגולציה.
אמנות גנרטיבית כוללת יצירת יצירות אמנות באמצעות תהליכים אוטונומיים, תוך שימוש באלמנטים כמו אקראיות, כללים ומערכות טבעיות, כאשר PRNGs מציגים שונות ואקראיות אמיתית שמקורה בתופעות טבע.
הטקסט מדגיש חלוצים כמו ורה מולנר ובוחן יצירה פרוצדורלית, אמנות מבוססת כללים והתנהגויות מתפתחות, תוך ציטוט דוגמאות כמו ההוראות של סול לוויט ומשחק החיים של קונווי.
מאזן השליטה בין אמן למכונה מודגש, עם דוגמאות של אמנות מבוססת נתונים ובינה מלאכותית, והמאמר מעודד חקירה נוספת וחדשנות בתחום המתפתח של אמנות גנרטיבית.
הדיון ב- GitHub מתמקד בלכידת תמונות מ- '/dev/video0' בכל שנייה באמצעות 'ffmpeg', כאשר משתמשים מציעים חלופות כמו GitHub Copilot CLI ומביעים חששות אבטחה לגבי פקודות שנוצרו על ידי AI.
משתמשים ממליצים על כלים כמו 'aichat' ו- 'subprocess. Popen' לביצוע בטוח יותר, ולדון באיזון בין נוחות ואבטחה ביצירת פקודות AI.
השיחה מדגישה את החשיבות של הבנה ואימות של פקודות, בין אם נוצרו על ידי בינה מלאכותית או שנכתבו על ידי בני אדם, ודנה בשילוב AI בממשקי שורת הפקודה עם אמצעי זהירות כמו קונטיינרים של Docker ואישורי משתמשים.
המאמר מציג שיטה פשוטה לתיקון עיוותי פרספקטיבה בתצלומי טקסט באמצעות אליפסות שעברו טרנספורמציה, בהשראת שיטה מורכבת של קרלוס מרינו-גרציה ואחרים.
הגישה כוללת תיוג רכיבי סף וחיבור כדי לבודד אותיות, ולאחר מכן להשתמש בהומוגרפיות (מטריצה של 8 פרמטרים) כדי להתאים את התמונה כך שלצורות האותיות יהיו אזורים אחידים.
השיטה, הכוללת פרספקטיבה, סיבוב והטיה של טרנספורמציות, יעילה והקוד זמין ב- GitHub, אם כי הוא אינו עדכני.