המחבר חולק ניסיון של שש שנים עם GraphQL, בתחילה ציין את היתרונות שלה על פני ממשקי API של JSON REST שלא הוקלדו, אך בסופו של דבר הצביע על חסרונות משמעותיים.
בעיות עיקריות עם GraphQL כוללות שטח התקפה מוגבר, הרשאות מורכבות, אתגרי הגבלת קצב, פגיעויות ניתוח שאילתות ובעיות ביצועים כמו בעיית N+1.
המחבר ממליץ לשקול חלופות כמו ממשקי API תואמי JSON REST תואמי OpenAPI וכלים מודרניים כגון FastAPI, tosoa ו- TypeSpec לפיתוח API יעיל ומאובטח יותר.
לאחר שש שנים של שימוש ב- GraphQL, המחבר מוצא אותו מורכב מדי, במיוחד בהרשאות, ביצועים וניפוי באגים, מה שמרמז על כך שנקודות קצה מסורתיות של REST עשויות להיות יעילות יותר.
הדיון מדגיש את האתגרים בשילוב GraphQL עם מערכות backend, מדגיש את הצורך בידע מפורט ותיעוד, ומציע פתרונות כמו בוני שאילתות בצד השרת ותכנוני סכימה תחילה.
הוויכוח משווה בין הגמישות והשאילתות המקוננות היעילות של GraphQL לבין הפשטות והאמינות של REST, ומציין כי הבחירה ביניהן צריכה להתבסס על הצרכים והבשלות הספציפיים של הפרויקט.