המאמר מאת איימריק פרומהרץ וג'ונתן פרוצנקו עוסק בתרגום קוד C ל-Rust בטוח, תוך התמקדות בבטיחות זיכרון על ידי הימנעות מתכונות לא בטוחות של Rust.
המחברים מציגים שיטת תרגום מונחית-סוג, ניתוח סטטי באמצעות 'עצים מפוצלים' לאריתמטיקת מצביעים, ואסטרטגיה לטיפול בסוגי מבנים של C ב-Rust.
הגישה שלהם מתרגמת בהצלחה את ספריית ההצפנה HACL* ואת המנתחים הבינאריים של EverParse לספריית הצפנה מאומתת בת 80,000 שורות ב-Rust טהור, תוך שמירה על ביצועים עם מינימום העתקות אסטרטגיות.
תרגום קוד C ל-Rust בטוח הוא קשה בשל הבדלים בסיסיים בין השפות, במיוחד מודל הבעלות של Rust, שדורש עיצוב מחדש משמעותי לשם בטיחות. כלים כמו C2Rust מסייעים בתרגום, אך התהליך מורכב, וחלק מתוכניות C לא ניתן להעביר ללא שינוי הסמנטיקה שלהן בשל חוסר בטיחות מובנה. בעוד שתרגום מ-C ל-Rust יכול לשפר את הבטיחות ולחשוף באגים, הבטיחות של Rust לעיתים קרובות לא מובנת כראוי, ואימות פורמלי של קוד C, שמסייע בתרגום, לא תמיד זמין.
קרן בהשראת המשחק Wolfenstein יושמה ב-Bash, מה שמדגים את האתגרים בשימוש ב-Bash ליישומים גרפיים. הפרויקט מתמודד עם מגבלות בשל האיטיות של Bash, היעדר תמיכה בנקודה צפה ומגבלות הטרמינל, מה שמקשה על שמירת מצב המסך ואופטימיזציה של הביצועים. למרות השימוש בבלוקים חצי-יוניקוד לשיפור הרזולוציה, הפרויקט נאבק בדרישות I/O גבוהות ועדכוני צבע לא יעילים, מה שמדגיש את המורכבות בשימוש ב-Bash למשימות כאלה.
קוולקום יצאה מנצחת במחלוקת משפטית עם ארם בנוגע לרישוי עיצוב שבבים, במיוחד בהקשר לרכישת נוביה על ידי קוולקום.
המקרה סבב סביב השאלה האם הרישיון הקיים של קוואלקום כיסה את העיצובים של נוביה, כאשר ארם טענה שכל המעבדים התואמים לארם הם נגזרות של ארכיטקטורת מערך הפקודות (ISA) שלהם.
אי ההחלטה של חבר המושבעים בנוגע להפרת הרישיון של Nuvia העדיפה את Qualcomm, מה שהעלה חששות לגבי שיטות הרישוי של Arm ואולי יעודד חברות לשקול את RISC-V, חלופה בקוד פתוח.
FindMy.py היא ספרייה מקיפה שנועדה לשאול את רשת FindMy של אפל, במטרה לאחד את ה"סצנת Find My" המפוזרת. היא נמצאת כרגע בשלב האלפא שלה, מה שאומר שעיצוב ה-API שלה עשוי לעבור שינויים.
יישום Python של ה-API של FindMy של אפל שואף לשפר את הגישה בין פלטפורמות, לטובת משתמשים בלינוקס ואנדרואיד שכרגע נדרשים למק לצורך תכונות FindMy.
כלי זה עשוי לאפשר מעקב אחר מיקומים ו-AirTags ללא תלות במערכת האקולוגית של אפל, אם כי יש חששות לגבי התערבות אפשרית של אפל כדי לעצור פרויקטים כאלה.
הדיון מדגיש את התמיכה המוגבלת של אפל בפלטפורמות חוצות ואת הקשיים בניהול תכונות מכשירים כמו בקרת הורים מחוץ לאקוסיסטם שלה, עם הצעות לאלטרנטיבות כמו Blue Bubbles ו-Firewalla.
חקירה של העיתונאית העצמאית ליז פלי חשפה את השימוש של ספוטיפיי באמנים מזויפים להגדלת רווחים, במיוחד בז'אנרים כמו ג'אז ואמביינט. - פרקטיקה זו, הידועה כתוכנית "תוכן מתאים מושלם", מאפשרת לספוטיפיי להימנע מתשלום תמלוגים למוזיקאים אמיתיים, מה שמעלה חששות לגבי שקיפות ורגולציה בהזרמת מוזיקה. - למרות המחלוקת, הרווחיות של ספוטיפיי השתפרה, בעוד שתעשיית המוזיקה והמדיה המרכזית התעלמו במידה רבה מהנושאים הללו, מה שמשאיר את העיתונות העצמאית להביא אותם לתשומת לב הציבור.
המאמר מעלה חששות לגבי כך שכביכול ספוטיפיי מעדיפה מוזיקה באיכות נמוכה וג'נרית, ייתכן שנוצרה על ידי בינה מלאכותית, על פני אמנים אמיתיים כדי לחסוך בעלויות. משתמשים מביעים חוסר שביעות רצון מהמלצות המוזיקה של ספוטיפיי, מה שמעורר דיון על האתיקה של שיטות העסק שלה וההשפעה על אמנים. הדיון מדגיש את האתגרים שאמנים מתמודדים איתם בשוק הנשלט על ידי סטרימינג ומציע חלופות כמו רדיו עצמאי או שירותי סטרימינג אחרים.
הבלוג של מוזיאון OS/2 חוקר את המחשוב הוותיק של מחשבי PC, עם דגש על OS/2, DOS ונושאים קשורים. פוסט עדכני מדגיש את הפקודה APPEND ב-DOS, תוכנית TSR (Terminate and Stay Resident) המסייעת ליישומי DOS ישנים לגשת לקבצים בספריות שונות, שהוצגה לראשונה ב-DOS 3.3. הפוסט מתעמק בהיסטוריה, התפתחות ויישום של APPEND, ודן בחשיבותה בהקשרים של מחשוב מודרני.