דלג לתוכן הראשי

2025-01-05

חוקרים מעצבים טכנולוגיה לבישה שיכולה לחוש ברמות הגלוקוז בצורה מדויקת יותר

  • חוקרים מאוניברסיטת ווטרלו יצרו מכשיר לביש המשתמש בטכנולוגיית רדאר כדי לנטר את רמות הגלוקוז באופן לא פולשני, ובכך מבטלים את הצורך במחטים.
  • המכשיר, בהובלת ד"ר ג'ורג' שייקר, משלב שבב רדאר, מטה-משטח לשיפור דיוק האותות ואלגוריתמים של בינה מלאכותית לקריאות גלוקוז מדויקות.
  • כיום מופעל באמצעות USB, המכשיר שואף להפוך לפעול על סוללות לשיפור הניידות וייתכן שבעתיד ינטר מדדי בריאות נוספים, כאשר מאמצים נעשים למסחר את הטכנולוגיה.

תגובות

  • חוקרים פיתחו טכנולוגיה לבישה לניטור גלוקוז שאינה פולשנית, המציעה חלופה לדקירת אצבע ולמוניטורים רציפים של גלוקוז (CGMs).
  • הטכנולוגיה שואפת לספק קריאות גלוקוז מדויקות ללא מגע ישיר עם זרם הדם, מה שיכול להיות משמעותי ליישומים קליניים.
  • בעוד שזה מבטיח, יש ספקות לגבי הדיוק שלו בהשוואה למכשירי מדידת סוכר רציפים קיימים, ויש צורך בנתונים נוספים וניסויים קליניים כדי לאשר את יעילותו.

היום שבו לימדתי את הבינה המלאכותית לקרוא קוד כמו מפתח בכיר

  • הבינה המלאכותית התמודדה בתחילה עם ניתוח בסיסי קוד של React, כשהיא ניגשת אליהם כמו מפתח מתחיל. - על ידי חיקוי אסטרטגיות של מפתחים בכירים, כמו התמקדות בקבצים מרכזיים וקיבוץ שינויים לפי תכונה, השתפר ניתוח הקוד של הבינה המלאכותית באופן משמעותי. - המיקוד הוא בשיפור הבנת הקוד ולא ביצירתו, עם תוכניות עתידיות לזהות חוב טכני ולהבין את מוסכמות הצוות.

תגובות

  • המאמר בוחן את האתגרים שבאימון בינה מלאכותית לקרוא ולנתח קוד ברמת מיומנות של מפתח בכיר, ומציין את הקושי בהשגת תוצאות עקביות ומדויקות.
  • זה מדגיש את החשיבות של מתן הקשר ומבנה קלטים לשיפור ביצועי הבינה המלאכותית בניתוח קוד, תוך הכרה בספקנות לגבי היכולות הנוכחיות של הבינה המלאכותית.
  • הדיון מדגיש את הצורך בניסויים והערכות נוספים כדי לאמת את ביצועי הבינה המלאכותית ושוקל את ההשלכות הרחבות יותר וההתקדמויות הפוטנציאליות של הבינה המלאכותית בפיתוח תוכנה.

טרדות דפי אינטרנט שאני לא מטיל עליך כאן

תגובות

  • המחבר נמנע משימוש בתכונות אינטרנט מסוימות כמו סרגלים דביקים, SSL/TLS כפוי, חלונות קופצים ומעקב מיותר כדי לשפר את חוויית המשתמש.
  • יש ויכוח מתמשך לגבי הצורך ב-HTTPS לצורך אבטחה לעומת בעיות התאימות שלו עם דפדפנים ישנים יותר.
  • הדיון מדגיש את האתגר שבאיזון בין חוויית המשתמש לבין שיטות עבודה מודרניות ברשת.

איך עובד מעבר NAT (2020)

  • מעקף NAT מאפשר חיבורים ישירים בין מכשירים למרות נוכחותם של מתרגמי כתובות רשת (NATs) וחומות אש, באמצעות פרוטוקולים מבוססי UDP ושליטה ישירה בשקע.
  • טכניקות כמו STUN (Session Traversal Utilities for NAT) מסייעות בגילוי כתובות IP ציבוריות, בעוד שממסרים כמו TURN (Traversal Using Relays around NAT) או DERP של Tailscale משמשים עבור NATs מאתגרים יותר.
  • הפרוטוקול ICE (Interactive Connectivity Establishment) מייעל את נתיבי החיבור על ידי הערכת כל האפשרויות האפשריות ובחירת האפשרות היעילה ביותר, ומבטיח מעבר NAT חזק עם הצפנה ואימות מקצה לקצה.

תגובות

  • המאמר חוקר את נושא ה-NAT (תרגום כתובות רשת) תוך הדגשת ההבדלים בין חירור חורים ב-TCP (פרוטוקול בקרת שידור) לבין UDP (פרוטוקול דיאגרמת משתמש), ומציין את המורכבות הגבוהה במעט של TCP.
  • זה מאתגר את התפיסה של NAT כתכונת אבטחה ודן בשיטת Tailscale למעבר NAT, ומעלה חששות לגבי הסתמכות בלעדית על ACLs (רשימות בקרת גישה) תוכנתיות לצורך אבטחה.
  • הדיון מדגיש את החשיבות של נקודות קצה מאובטחות ומבקר את המגבלות של אסטרטגיות אבטחת רשת קונבנציונליות בהקשר של מעבר NAT.

גותן: מדפסת עיתונים זעירה

תגובות

  • גוטן הוא פרויקט להדפסת עיתונים בקנה מידה קטן שנועד למזער את זמן המסך על ידי אספקת חדשות בצורה מודפסת. - הדיונים סביב הפרויקט כוללים חששות לגבי תכולת ה-BPA בנייר תרמי והצעות לשימוש באלטרנטיבות ללא BPA או בטכנולוגיות הדפסה שונות כמו מדפסות השפעה או נקודה-מטריצה. - נערכות השוואות למדפסת הקטנה שהופסקה, עם המלצות לשיפור הידידותיות למפתחים ואפשרויות ההתאמה האישית של גוטן, לצד שיקולים של השפעות סביבתיות ובריאותיות של נייר תרמי.